נקדים ונאמר, כי לפסק דין זה שניתן בתחום הארנונה, יכולה להיות השלכה על תחומים רבים, בתחום המס ועידוד השקעות הון בהם ניתן ביטוי למושגים תעשייה וייצור.

נציין כי בית המשפט העליון הכריע כי במקרה שהגיע לפניו מדובר בחומר גלם מצולם שהפך לסרט ערוך. למעשה בית המשפט העליון, קיבל כי במקרה זה מתקבל יש חדש ושונה, באמצעות מערכות עריכה מתקדמות (לרבות עריכת וידאו, הוספת פס קול, קריינות, אפקטים וכתוביות).

החשוב בפסק הדין, הוא שבית המשפט העליון, קבע כי השאלה אם תחום מסוים, הוא חלק מתעשייה ומלאכה אם לאו, מהווה חלק מדיון מתמשך בהבחנה בין סיווגים אלו, שהופכת ככל הנראה למורכבת יותר בעולם שבו ה"ספקטרום" שבין תעשייה ומלאכה, מצד אחד לבין שירותים מצד אחר, הוא מגוון. לפי עמדת בית המשפט העליון, לא ניתן עוד לסמוך על השונות הברורה ששררה, כך נראה בעבר, בין אולמות תעשייה מהבילים של עובדי כפיים למשרדים שלווים של נותני שירותים.

בית המשפט קובע כי כדי לבחון אם מדובר בתעשייה או בסיווג אחר, ניתן לבחון את ההגדרות והסיווגים תוך בדיקה, במילונים או השוואה לחוקים אחרים, כדי לבחון פעילות ייצורית מהי? כמו כן יש מקום לבדוק את התכליות השונות והשוואה בין סוגים דומים של נכסים. במקרה שלנו, יש יצירת יש מוחשי אחד מיש אחר. חומר גלם מצולם הופך לתוצר קולנועי מוגמר. הדבר נעשה בתהליך טכנולוגי מורכב, אשר מוביל למוצר שונה בתכלית מחומר הגלם המצולם. כמו כן, גם לפי מבחן היקף השימוש במוצר המוגמר, עולה שהמוצר נועד לשימושו של ציבור רחב, ואף לא משנה שטכנית יכול להיות שהלקוח הישיר, הוא לקוח בודד. לכן, יחשב העיסוק, יותר כתעשייה ולא כשירות עבור לקוח ספציפי. מעבר לכך גם נעשית השבחה כלכלית שמצדיקה סיווג כתעשייה. לבסוף, גם לפי מבחן ההנגדה, זה קרוב יותר ליצור מאשר למתן שירותים.

מעניין כי בית המשפט העליון מדגיש, כי בבואו ליישם את המבחנים שתוארו לעיל, על בית המשפט לתת משקל משמעותי לתמורות שחלו בתחומי הכלכלה, התעשייה והמסחר. פעולות שבעבר נעשו באמצעות מכונות תעשייתיות גדולות מתבצעות כיום על-ידי מחשבים. תחומי תעסוקה חדשים נוספו ותחומים אחרים שינו את פניהם ללא הכר. אחד הביטויים לכך הוא צמצום הפעילות שסווגה באופן מסורתי כפעילות "יצרנית" והחלפתה במתכונת מודרנית מתקדמת. פעילות תעשייתית אינה מתקיימת עוד רק במתכונת של מפעלים עשנים. היא יכולה ללבוש גם מתכונת "היי-טקית" , את הדין יש לפרש אפוא באופן שיהלום את המציאות הטכנולוגית והכלכלית "דהיום", כלומר, לדעת בית המשפט העליון, במציאות המודרנית, יכולה להתקיים פעילות "ייצורית" גם באמצעות מחשב. בית המשפט העליון אף משתמש במה שהוא קורא מבחן מרכז הגרביטציה. ולדעתו במקרה שלנו, הפעילות נמשכת לאזור הייצורי.

בית המשפט העליון, גם לוקח בחשבון שגורמים תעשייתיים נדרשים להשתמש בשטחים גדולים יותר, וקובע, כי יש לעודד גורמים תעשייתיים. בהקשר זה צוין השיקול של מקסום התועלת הכלכלית מהנכס יחסית לשטחו – בהתחשב בכך שמפעלי תעשיה נדרשים מטיבם לשטח גדול לצורך העמדת מכונות הייצור.

עוד הודגש בפסק הדין, כי יש להעדיף סיווג ספציפי על סיווג כללי ושיורי. אחת הסיבות לכך היא שסיווג כללי, (שיורי) נועד בין היתר, למנוע מצב שבו לא ניתן יהיה להטיל ארנונה בגין שימוש מסוים שלא פורט בתקנות ההסדרים, אך הוא לא נועד למשוך לתוכו נכסים אשר יכולים לחסות תחת קטגוריות ספציפיות אחרות. לקביעה ברורה זו, יכולות להיות השלכות בסיווגי ארנונה רבים (אך לא רק), בהם הרשות מבקשת לשייך את הנכס לסיווג כללי ושיורי שעלותו גבוהה יותר. למרות שניתן לשייך את הנכס או הפרט לסיווג ספציפי יותר, שעלותו נמוכה יותר.

הכותב הינו שותף מייסד במשרד פרופ' ביין ושות'.