חוק שפוגע בזכויות האזרח חוק שהגברת מיכאלי מתהדרת בו כבנוצות טווס. ואולי כי היא פשוט לא מבינה עדיין איזה מפלצת יצרה. אז מה אומר החוק: החוק אומר למעשה שאין אפשרות הגשת תביעות בענייני משפחה, לא לבית המשפט לענייני משפחה ולא לבית הדין הרבני. אם תפסת את אשתך בוגדת בך ואתה רוצה להגיש תביעות לשמירת זכויותיך, אז...לא! אם בעלך העלים ממך רכוש או חלילה נקט נגדך באלימות כלכלית ואת רוצה להגיש תביעות רכושיות, או תביעה למזונות ילדייך או מזונותייך אז...לא! החוק למעשה שולל ממך את זכות הבחירה וכן את זכות הגישה לערכאות. זכות בסיסית בכל מדינה מתוקנת. בוודאי בזו הקוראת לעצמה מדינה דמוקרטית.
באותו הכנס הפניתי לגב' מיכאלי שאלה אחת בלבד: מדוע לך מותר לבחור? מותר לך לבחור לא להתחתן, לנהל זוגיות בדירות נפרדות (למי שלא יודע מירב מיכאלי וליאור שליין ידועים בציבור המנהלים זוגיות בדירות נפרדות באותו בניין) מותר היה לך לבחור לא להתחתן בחופה וקידושין אולי גם בחרת לא להביא ילדים, אבל כפמיניסטית מגיל 4 (כך העידה על עצמה הגב' מיכאלי מעל בימת הכנס), לאזרחים והאזרחיות את לא מאפשרת לבחור כיצד להיפרד מבני זוגם?
מובן שהיא לא השיבה לשאלה! ונשאלת השאלה, מדוע מתערבת המדינה וגוזלת את זכות הבחירה במקום האינטימי ביותר, ההחלטה כיצד לפרק משפחה. הרי מדובר באנשים מבוגרים, וודאי למעלה מגיל 18 בדרך כלל הורים. שיודעים היטב שיש אופציות. של גישור או גירושין בשיתוף פעולה. ואכן הרבה מאד מהגירושין בארץ נערכים בחדרי גישור, הזוגות פונים יחד למגשרים. אני עצמי גישרתי בלא מעט תיקים שבני הזוג בחרו לא לפנות לערכאה שיפוטית אלה לחדר הגישור וצלחו.
אך לא כל זוג מתאים לגישור, בוודאי לא בדיני משפחה, בני זוג המתאימים לגישור צריכים להיות פחות או יותר באותו מקום רגשי ורציונלי. וכולם יודעים כי לא תמיד רציונליים כשנבגדים, או כשנושאים צלקות של קשר ארוך, או חלילה כשיש אלימות ועוד. בכלל לא תמיד בני זוג מגיעים להחלטה משותפת או הסכמה שזה הקריטריון הראשון על מנת לנסות ולגשר.
הנורא מכל הוא שהחוק עצמו לא מעביר ישר למגשר/ת בעל השכלה משפטית. החוק מאפשר הגשת טופס לערכאה הנבחרת, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. טופס ללא פרטי הסכסוך! רק שמות! טופס שכשלעצמו לא תופס סמכות, מי שהגיש את הטופס ראשון יהיה זה שיחליט בסוף מי תהיה הערכאה אליה יפנו הצדדים במקרה שהגישור לא צלח. אבל הטופס יכול שיוגש לבית הדין הרבני ובסוף יבחר אותו צד להגיש תביעות בבית המשפט. מה שיאפשר קפיצות בין ערכאה לערכאה, חוסר וודאות משפטית וכאוס של החלטות משפטיות. כשאין תשובה בחוק או בתקנות מה יהיה...
יחידת הסיוע הצמודה לערכאה אליה הוגש הטופס, אמורה להזמין את הצדדים ללא פחות מ 4 פגישות מהו"ת שיכולות להמשך על פני 75 ימים! מהו"ת – מידע הכרות ותיאום. עובדת סוציאלית, חסרת השכלה משפטית! שמטרתה מה? להעביר את התיק לגישור. בינתיים היא יכולה לקבל החלטות זמניות ולהביא להסכמות חלקיות שעלולות לפגוע לאחר מכן בטענות מי מהצדדים. אשר משפטית לא יודעים עדיין את זכויותיהם. רק בתום פגישות המהו"ת תעביר העו"ס את התיק לגישור ורק מהפגישה השנייה למעשה יותר להצטייד בעו"ד.
אחת הטענות הקשות הנטענות ע"י חברת הכנסת מיכאלי היא כי מאבקי גירושין הן פרי יצירתם של עורכי דין. ואני שואלת האמנם? האמנם עו"ד שפוגש אדם בזמן זה או אחר יכול לשנות את דעתו מהקצה אל הקצה אודות בן הזוג אתו הוא חיי שנים? האם עו"ד יכול בכלל להשפיע, טוב ככל שיהיה, על ההחלטה הגורלית כיצד אדם יכלכל צעדיו כלפי ילדיו? האם אין בכך התייחסות מזלזלת כלפי האינטליגנציה של אזרחי ישראל , שהינם אנשים מבוגרים, הורים בני זוג, לפעמים כבר סבים וסבתות.
האם באמת המחוקק חושב שהוא יודע טוב יותר ממני מה אני צריך עבור עצמי? האם המחוקק סבור שכל הסכסוכים נראים אותו דבר ובאמת העובדת הסוציאלית הראשונה שיפגשו פשוט תפתור בעיות של שנים? בפגישה אחת או בארבע פגישות? האם לא ברור שגם היום ומבלי שיהיה חוק שמחייב יש אנשים שפונים לגישור והמצב הזה לא ישתנה?
האם את או אתה רוצים בכלל להיכנס למערכת ה"סוציאלית" של בתי המשפט או בתי הדין הרבני? האם זה מתאים לכולם?
החלק העצוב בכל החוק הזה הוא למעשה התכנון הלקוי. עדין אין רשימת מגשרים אליה אמורים העובדים הסוציאליים להעביר את בני הזוג שמוכנים לגישור. עדין לא נכתבו כלל תקנות המגשרים (היו כאלה בשנות ה 90 ובוטלו). עדין אין לכל בית משפט או בית דין רבני יחידות סיוע. והעומס הולך להיות אדיר. אם שופטים בבתי המשפט לא התמודדו עם העומס האם יחידת סיוע אחת המורכבת מכמה עובדות סוציאליות תוכל להתמודד עם 30,000 התיקים המוגשים מידי שנה? ספק!
החוק נכנס לתוקף כבר ביום 17.7.16. הוגש בג"צ נגדו אשר בינתיים לא נידון. יובהר כי החוק הוא הוראת שעה לשלוש שנים. ואני שואלת איך יראו דיני המשפחה בשלוש השנים הקרובות? לא ידוע .דבר אחד ברור דווקא עכשיו כדאי מאד לברר את הזכויות המשפטיות בטרם נוקטים בכל פעולה כיוון שהסיכוי שתשבו מול אדם שלא באמת מבין ויודע גדול מאי פעם.
הכותבת היא בעלת חברת עורכי הדין איימי בכור-בוני ושות’
