מהם התנאים להוצאת עובד לחל"ת? מהן הזכויות והחובות של העובד ושל המעסיק עת יוצא העובד לחל"ת?

לאור מגפת הקורונה שאלות אלו מעסיקות עובדים ומעסיקים כאחד. להלן התשובות:

1.היציאה לחל"ת מותנית בהסכמת העובד והמעסיק.

2.משך תקופת החל"ת תיקבע בהתאם לסיכום בין העובד למעסיק.

3.מינימום הימים לחל"ת רלוונטיים לעניין דמי אבטלה ואין חובה להוציא עובד לחל"ת למספר מינימום של ימים. עובד שכיר יכול להיות זכאי לדמי אבטלה אם המעסיק הוציא אותו לחל"ת למשך 30 יום ומעלה. ימי עבודה מינימאליים – תקופת האכשרה לזכאות לדמי אבטלה היא לפחות 12 חודשי עבודה כשכיר מתוך 18 החודשים האחרונים. א ב ל, בעקבות משבר הקורונה תקופת האכשרה שונתה ל- לפחות 6 חודשי עבודה ב-18 החודשים האחרונים.

4. בתקופת חל"ת אין ניתוק ביחסי העבודה. כמו כן, נשמרים האינטרסים של המעסיק לעניין נאמנות של העובד כלפי המעסיק, שמירה על הסודיות וכו'.

5. היציאה לחל"ת אינה תולדה של חוק כלשהו, פרט לנשים עובדות לאחר חופשת לידה והורות (שבמסגרת חוק עבודת נשים הן יכולות לקחת חל"ת לאחר חופשת הלידה).

6. אם המעסיק כופה את החל"ת על העובד, ללא הסכמת העובד, הדבר נחשב כפיטורים של העובד 

7. הוצאה כפויה לחל"ת, ללא הסכמת העובד, מהווה הרעה מוחשית של תנאי העבודה, והדבר מעניק לעובד את הזכות להתפטר בדין מפוטר (במקרה כזה חלה על העובד חובה להודיע למעסיק על כוונתו להתפטר, ולאפשר בכך למעסיק לחזור בו).

8. בתקופת החל"ת העובד לא זכאי לשכר עבודה. בתקופה זו גם לא נצברים לזכותו ימי חופשה ומחלה.

9. ניתן לשלול מהעובד הטבות נלוות לשכר, לדוגמה: מתנה לחג, שימוש בטלפון/רכב/מחשב של המעסיק, אלא אם הוסכם אחרת בין הצדדים (בהסכם העבודה, בהסכם קיבוצי, וכדו'). יש לשים לב, כי אם המעסיק ממשיך לשלם לעובד בתקופת החל"ת שווי שימוש ברכב/שווי שימוש בטלפון וכדו', הדבר מהווה הכנסה מעבודה אשר חייבת בדיווח לביטוח הלאומי ולרשויות המס.

10. בתקופת החל"ת העובד לא צובר ותק בעבודה (הותק שצבר לפני יציאתו לחל"ת נשמר לו לצורך חישוב זכויות שתלויות בותק – חופשה/מחלה/הבראה).

11. לעניין פיצויי פיטורים: חל"ת לתקופה של עד 14 יום (בשנת עבודה)- התקופה נכללת לצורך חישוב סכום הפיצויים; חל"ת לתקופה של מעבר ל-14 יום (בשנת עבודה)- התקופה לא נחשבת כותק לצורך חישוב סכום הפיצויים.

12. אם העובד שוהה בחופשת מחלה והחל"ת נעשה בהסכמה, חופשת המחלה נפסקת והעובד יוצא לחל"ת. 

13. אם העובד חלה במהלך החל"ת, הוא לא יהיה זכאי לתשלום דמי מחלה, שכן יחסי העבודה מושהים.

14. אם במועד התשלום לדמי הבראה העובד שוהה בחל"ת, התשלום יידחה וישולם לו לאחר חזרתו לעבודה.

15. בתקופת החל"ת המעסיק לא מחויב להפריש לביטוח פנסיוני, אלא אם סוכם אחרת בהסכם העבודה או בהסכם קיבוצי וכדו'. אם הופסקו התשלומים, יש להודיע על כך לחברת הביטוח.
בתקופת החל"ת על המעסיק חלה חובה לשלם דמי ביטוח לאומי עבור העובד רק בגין 2 החודשים הקלנדריים המלאים שבהם שוהה העובד בחל"ת. אם העובד עובד בחלק מחודש מסוים, דמי הביטוח הלאומי ינוכו משכרו. אם החל"ת נמשך מעבר ל-2 חודשים מלאים, על העובד יהיה לשלם בעצמו את דמי הביטוח הלאומי החל מהחודש השלישי.

16. אם מדובר בעובדת בהיריון/בחופשת לידה והורות/במהלך טיפולי פוריות, המעסיק צריך לקבל היתר מהממונה על חוק עבודת נשים כדי להוציא את העובדת לחל"ת.

17. אם בתום החל"ת המעסיק לא מעוניין לקלוט בחזרה את העובד וכן מעוניין לפטר אותו, עליו להזמין אותו לשימוע. אם מדובר בעובדת מוגנת – כאמור לעיל, המעסיק צריך לקבל היתר מהממונה על חוק עבודת נשים כדי לפטר את העובדת.

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך - משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי, דיני עבודה וליטיגציה. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור"