תעשיית התרופות היא תעשייה מוטת יצוא, ישראל נמנית עם חמשת המדינות הגדולות ביותר מבחינת יצוא תרופות לאירופה יחד עם ארה"ב, שוויץ, סינגפור וסין. ניתן לראות כי במרבית החברות אחוז היצוא גדל לאורך השנים.
בחודש אוקטובר 2012, פרלמנט האיחוד האירופי אישר את הסכם ACAA. ההסכם ישרת את תעשיית התרופות הישראלית באמצעות שני סגמנטים מרכזיים : א. יפטור את היצרנים הישראלים מעריכת ביקורות GMP (נהלי ייצור נאותים Good Manufacturing Practice, אשר נקבעו ע"י הרשויות הרגולטוריות, שתהליכים הקשורים בפיתוח, ייצור, אחסון והובלה של תרופות נעשים בסביבה מבוקרת ובטוחה) של פקחים אירופים במפעלי התרופות ויאפשר הכרה בתוצאות הביקורות של משרד הבריאות הישראלי. ב. יפטור את היצואנים הישראליים מביצוע בדיקות מעבדה נוספות על אדמת אירופה (כמחויב בחוק האירופי כיום) ויאפשר הכרה אירופית בבדיקות משרד הבריאות הישראלי עבור ייצוא לאיחוד האירופי.
גם תרופות אשר ייובאו לישראל ממדינות האיחוד האירופי יזכו להכרה דומה ויהיו פטורות מביצוע בדיקות נוספות בארץ. בכך, יאפשר ההסכם לתעשייה הישראלית חיסכון בעלויות, גישה מהירה יותר לשוק התרופות האירופי ואי תלות ברשויות האירופיות לצורך ביצוע ביקורות.
גורמי סיכון ענפיים של החברות היצרניות: חשיפה לשינויים רגולטורים של משרד הבריאות, אשר עשויים להטיל עליהן דרישות מקצועיות, שביצוען כרוך בהשקעות כספיות ואחרות חשיפה לפיקוח של משרד הבריאות על מחירי חלק ממוצריה.
לקוחות חברות הפצת התרופות בישראל הינם בתי מרקחת, רשתות הפארם, קופות חולים ומוסדות רפואיים (ולא הצרכנים הסופיים). חסמי הכניסה לפעילות בתחום הינם: קבלת האישורים והרישיונות הדרושים ובעיקר אישור משרד הבריאות לניהול בית מסחר לתרופות ולעמידה בתקנים מחמירים. חסמי כניסה מעשיים נוספים לתחום מורכבים מ: היכולת לזכות בחוזי הפצה בלעדיים מיצרני ו/או יבואני התרופות יכולת מימונית שנדרשת הן בכל הנוגע לתשלום לספקים והן בכל הנוגע לתנאי מימון ללקוחות ואחזקת מלאים.
הירידה המתמדת במחירי התרופות והתחרותיות בתחום הפצת התרופות גורמים לירידה מתמשכת בשיעורי הרווח הגולמי בענף. גורמי סיכון בפעילות החברות המפיצות: סיכוני מאקרו: שינויים בשיעור הריבית שינויים במדד המחירים לצרכן סיכונים ענפיים: פגמים באיכות חבות מוצר תחרות תביעות ייצוגיות תקציבי קופ"ח וסל תרופות שינויים רגולטורים ופיקוח על מחירים.
ענף התרופות מושפע ממספר גורמים עיקריים: תקציבי קופות חולים ומוסדות רפואיים סל התרופות פיקוח על מחירי התרופות לפי חוק מגמת ירידה בכמות תרופות אתיות, דהיינו, תרופות שהפטנט המגן עליהן עדיין בתוקף. ומגמת עלייה בכמות התרופות הגנריות דהיינו, תרופות שפג תוקפו של הפטנט המקורי של הנוסחה שלהן. מגמה זו מביאה לירידה רצופה במחירי התרופות בכלל ובמחירי תרופות גנריות בפרט.
