ענף המזון בישראל כולל פעילות תעשייתית ומסחרית ענפה והוא אחד מהענפים המרכזיים במשק. ענף ייצור ויבוא מזון מגלגל כ-80 מיליארד ₪ בשנה, כ-40% מכלל המכירות הקמעונאיות (וכ-65% ממכירות הספקים העיקריים) הן של ארבע היצרניות הגדולות: קבוצת תנובה, קבוצת שטראוס, קבוצת אסם והחברה המרכזית לייצור משקאות קלים. את היתר מספקים יצרנים / משווקים אחרים, כגון: נטו, יוניליוור, דיפלומט, סנו, חוגלה קימברלי, יפאורה תבורי, טמפו, זוגלובק, שסטוביץ ועוד. בישראל פועלים כ-1700 מפעלי מזון יצרניים (חלקם גם מייבאים), ומאות יבואנים בתחום המזון, המשקאות ומוצרי הצריכה. ענפים אלה מספקים חומרי גלם ומוצרים מוגמרים לשיווק לצרכנים הסופיים.
יבוא מזון ומשקאות, כולל יבוא חומרי גלם, מהווה גורם חשוב בשרשרת האספקה של ענף קמעונאות המזון. יבוא המזון והמשקאות כולל בעיקר – יבוא דגנים, יבוא בשר ודגים, ויבוא סוכר לסוגיו, קקאו, ממרחים ומשקאות אלכוהוליים. יצוא מוצרי המזון מישראל הינו בהיקף נמוך יותר בהשוואה ליבוא המזון לישראל, מדובר בעיקר ביצוא מן החקלאות – ירקות, פירות, פירות יבשים, שימורים ועוד.
שוק קמעונאות המזון בישראל גלגל בשנת 2012 בין 58-62 מיליארד ₪, בהשוואה לכ- 55-60 מיליארד ₪ בשנת 2011. רשתות המזון מהוות חלק דומיננטי בענף קמעונאות המזון, לצידן נמצא את המכולות והמינימרקטים, האטליזים והחנויות המיוחדות (חנויות נוחות, חנויות מתמחות כגון – חנויות למזון אורגני, מעדניות ועוד).
בתחום רשתות השיווק נמצא את שופרסל ומגה קמעונאות (בבעלות הריבוע הכחול) אשר יחד מחזיקות במעל 50% מהמכירות בתחום. יחד איתן פועלת בתחום הרשת הרביעית הכוללת את : רמי לוי, ויקטורי, מחסני להב, סופר דוש ומחסני השוק. הרשת הרביעית הוקמה ב-2005 על ידי בעלי הרשתות שביקשו להתאחד ככוח קנייה משותף לצורך רכישה מספקים. כמו כן, הם הקימו מותג פרטי בשם "המותג" שמוצריו מפותחים על ידי חברת ברנד פור יו. רשתות השיווק הנוספות (שאינן שייכות לרשת הרביעית) הן כל בו חצי חינם, יינות ביתן, טיב טעם, קוסט 365 ועוד.
לאחר נפילת קלאבמרקט ב-2005, נרכשו מרבית סניפיה על ידי רשת שופרסל (היתר נסגרו), מה שהפך את הענף לריכוזי יותר וחסמי הכניסה הפכו גבוהים יותר. יחד עם זאת, אירועים שקדמו לשנת 2012 (כמו המחאה החברתית והועדה להגברת התחרותיות במשק) עודדו מגמת גידול בנתח השוק של רשתות השיווק הנוספות בפריסה ארצית (שהתבטאו באמצעות פתיחת סניפים).
בסוף 2012 הוקמה רשת קוסט 365 (בבעלות המשביר לצרכן) אשר צפויה למנות כ- 30 סניפים, כאשר 12 סניפים מתוכם מתוכננים להיפתח לקהל הרחב עד סוף שנת 2013. רשת קוסט 365 צפויה לפעול באופן שונה מהרשתות האחרות, המודל העסקי שלה בנוי בצורה שהלקוח יהיה מחויב להצטרף למסלול ייחודי בקלאב 365 שדמי החבר בו יהיו גבוהים מדמי החבר המשולמים כיום על ידי חברי קלאב 365 במסלול הקיים, ובכך תתאפשר לו קניה מוזלת ברשת קוסט 365. לעת עתה, אין בכוונתם לשווק מוצרי מותג פרטי.
כאמור, שופרסל ומגה מחזיקות יחדיו במעל 50% מנתח שוק רשתות השיווק, ב-2007 החזיקו השתיים בכ-70% מנתח שוק זה. באמצעות שינוי זה ניתן לראות בבירור את התחרות הגוברת בשוק זה ואת התחזקותן של הרשתות הקטנות ש"נוגסות" בנתח השוק של הרשתות הגדולות. מסך שוק קמעונאות המזון (הכולל את רשתות השיווק, המכולות, החנויות המתמחות וכו'), שופרסל מובילה ומחזיקה בנתח שוק של כ-20%, מגה מחזיקה בנתח שוק של כ-12% וכלל הרשתות הנוספות מחזיקות יחדיו בנתח שוק של כ-25%. חשוב לציין כי ענף קמעונאות המזון מאופיין ברוויה.
הענף מושתת על שטחי מסחר נרחבים, בעיקר אלה של רשתות השיווק המובילות והגדולות ומרכיב שכר הדירה ודמי הניהול מהווה בין 15%-20% בהוצאות הנהלה וכלליות של החברות. נכון לסוף שנת 2012, היו 1,050 סניפים של רשתות שיווק, כאשר בעוד שנתיים צפוי כי המספר יעמוד על 1,100 סניפים. בהתייחס למספר משקי הבית בישראל (נכון לסוף שנת 2012) שעמד על כ-220,000, כל סניף משרת כ-2,000 משקי בית. נראה כי הגידול הצפוי במס' הסניפים ישפיע באופן משמעותי על ההכנסות ועל הרווחיות שלהן.
מגמות דיסקאונט ונוחות החל מאמצע 2011 החלו הרשתות הגדולות להתמקד בשני פורמטים עיקריים – חנויות הנוחות וחנויות הדיסקאונט, זאת לאחר ההבנה כי הצרכן הישראלי בוחר את מקום הקנייה שלו על פי רמת המחירים בעדיפות הראשונה ועל פי קרבה לבית בעדיפות השנייה. פורמט הדיסקאונט פרוס בדרך כלל על שטחים גדולים ומתאפיין במחירים נמוכים כל השנה, פורמט הנוחות ממוקם בדרך כלל בשכונות ובמרכזי ערים ומתאפיין בשעות פעילות ארוכות, טריות, שירות ויחס אישי. לאור זאת נפתחו סניפים חדשים וסניפים ישנים הומרו לפורמט אחר. בפורמט הדיסקאונט – שופרסל דיל ומגה בול, בפורמט הנוחות – מגה בעיר, שופרסל שלי ושופרסל אקספרס.
למרות שהרשתות הבינו את העדפות הצרכן, הגדילו את ההיצע ואף שינו את מחירי המכירה, קטנה נאמנותם של הצרכנים. ככל שהתחרות גוברת, כך נאמנות הצרכנים לרשת/ חנות מסוימת הולכת ופוחתת, והמלחמה על "ליבו" על הצרכן נעשית קשה יותר. התייעלות הרשתות מנסות לשמור על מגמת התייעלות תפעולית, באמצעות סגירת סניפים שאינם רווחיים או מכירתם לרשתות קטנות יותר, צמצום הוצאות לטובת שיפור הרווחיות (כגון הוצאות הנהלה וכלליות), ועוד. נ
יכר כי בשנת 2012 גברה התחרות בתחום הקמעונאות ובחינת תהליכי קונסולידציה (מיזוגים ורכישות) בין חלק מרשתות השיווק הנוספות. לדוגמא – בינואר 2013 רכשה רשת "יינות ביתן" (שבבעלות הזוג נחום ונורית ביתן) את רשת "כמעט חינם" (שבבעלות האחים עדי ורני צים). בשנת 2012 הקדישו הרשתות הקמעונאיות (בעיקר שופרסל ומגה) משאבים רבים בהגברת הפעילות לפיתוח ושיווק מוצריהן בערוצים שיווקים לעריכת קניות באמצעות האינטרנט והטלפון.
מגמה נוספת שהתרחשה בשוק המזון היא התחזקותו וצמיחתו של השוק האורגני, חקלאים רבים החלו לעבור לשיטות גידול אורגניות, מודעות הציבור למזון אורגני גדלה ונפתחו חנויות טבע רבות ברחבי הארץ.
רשתות השיווק החלו להגדיל את מעורבותם בשוק – רשת הרבוע הכחול (שמחזיקה במגה) רכשה את עדן טבע מרקט, רשת שופרסל רכשה את אורגניק מרקט והקימה נקודות מכירה אורגניות תחת השם "גרין". כל אלה השפיעו על מחירי המכירה לצרכן, על נתחי השוק של הרשתות ועל התוצאות הכספיות.
בשנים האחרונות רשתות השיווק חשופות לסיכונים רבים, ביניהם- המצב הכלכלי בישראל, השווקים הפיננסיים, התעוררות מחודשת של המחאה החברתית, המצב הביטחוני והפוליטי בישראל, תלות בספקים, רגולציה, אישורים ורישיונות ועוד.
