לקט ישראל

לקט ישראל - ארגון הצלת המזון הלאומי, עוסק בקטיף, איסוף ומיון עודפי תוצרת חקלאית באיסוף מזון מבושל, בהכנת מרקים המיוצרים מעודפי התוצרת החקלאית וחלוקה לכל מי שזקוק לכך בכל רחבי הארץ, תוך בקרה על איכות המזון וערכו התזונתי. הצלת מזון היא תהליך איסוף עודפי מזון שאחרת היו נזרקים, והעברתם לזקוקים להם באופן שמונע אובדן, מאפשר ייצור מזון ללא שימוש נוסף במשאבי טבע, קרקע ומים, מונע יצירת פסולת ותורם להפחתת פליטות מזהמים וגזי חממה.

מייסד הארגון, ג'וזף גיטלר המשמש עד היום יו"ר בהתנדבות, עלה לארץ מארה"ב בשנת 2000, ולאחר שהתוודע לסטטיסטיקת העוני בישראל מחד ולכמות המזון הנזרקת מאידך, הקים בשנת 2003 את עמותת "משולחן לשולחן" בכדי למנוע בזבוז מזון ולטפל בנושא חוסר הביטחון התזונתי. במהרה הפכה העמותה ל "לקט ישראל" – ארגון הצלת המזון הלאומי.

הארגון מעביר את המזון ל-415,000 נתמכים הסובלים מאי-בטחון תזונתי וממחסור בגישה למזון בריא ולידע אודות תזונה נבונה ובריאה, באמצעות כ-300 עמותות וארגונים שותפים בכל רחבי הארץ. עם האוכלוסיות הנתמכות נמנים קשישים, ניצולי שואה, חסרי בית, ילדים ונוער בסיכון ומשפחות במצוקה.

הצלת מזון מאפשרת את צמצום פער אי-הביטחון התזונתי תוך חיסכון של כ-72% מהעלויות, והיא אף בעלת יתרונות סביבתיים. הנתונים מראים כי להצלת מזון עדיפות ברורה ביחס לחלופות של מתן קצבאות, תרומות, סובסידיות או תמיכות לנזקקים לצמצום פער אי-הביטחון התזונתי, וכי הצלת מזון מאפשרת להגיע ליעד חברתי זהה בעלות נמוכה באופן משמעותי, של כ-0.9 מיליארד ₪ לשנה.

הצלת מזון מאפשרת סיוע לנזקקים בעלות תקציבית וכלכלית נמוכה, ובנוסף, מגדילה את התוצר במשק ומקטינה את אי-השוויון. להצלת מזון 4 יתרונות עיקריים:
היתרון הכלכלי - אובדן המזון פוגע בפריון במשק, בשל תשומות ייצור ועבודה היורדות לטמיון. הצלת מזון מהווה הפיכת פסולת שערכה אפסי או שלילי למוצר בעל ערך כלכלי המועבר לצריכת האוכלוסיות המוחלשות, ללא צורך בהשקעת תשומות ייצור נוספות.

היתרון החברתי - הצלת מזון מצמצמת את אי-הביטחון התזונתי של השכבות המוחלשות ומסייעת להקטנת פערים בחברה. כמו כן, מפחיתה את יוקר המחיה, מכיוון שעלויות אובדן המזון מתגלגלים בסופו של דבר לכיסו של הצרכן ומשפיעים על יוקר המחיה בישראל.

היתרון הסביבתי - באמצעות הצלת המזון מפחיתים את המזהמים והפליטות תוך חיסכון במשאבי קרקע ומים. מתוך המידע שכ-35% מהיקף ייצור המזון המקומי אובד והופך לפסולת או עודפים איתם הולכים לאיבוד גם כל המשאבים שהושקעו בתהליכי הגידול, הייצור, ההפצה והשיווק - הצלת המזון מצמצמת בזבוז יקר זה.

היתרון הבריאותי - הצלת מזון בריא ואספקתו לאוכלוסיות מוחלשות עשויה להפחית את שיעור האוכלוסייה החיה באי-ביטחון תזונתי וכך לצמצם את עלויות הבריאות העודפות למשק בישראל.

הדו"ח הלאומי השמיני ל'אובדן והצלת המזון בישראל' פורסם ע"י לקט ישראל בינואר 2024, נכתב על ידי BDO בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ולראשונה בשיתוף משרד הבריאות. ממצאי דו"ח זה נוגעים אמנם לשנת 2022, אולם נוספה התייחסות ראשונית להשלכות המלחמה על אובדן המזון, אי-הביטחון התזונתי בישראל וכדאיות הצלת המזון לאור ההתרחשויות. הצלת מזון מהווה כלי להרחבת עתודות מזון ולהבטחת ביטחון תזונתי בשגרה ובעתות חירום. מלחמת חרבות ברזל מחדדת את החשיבות הלאומית של הצלת מזון ככלי מדיניות מרכזי להתמודד עם בעיית אי-הביטחון התזונתי. המלחמה הביאה לפגיעה באוכלוסיות החלשות במדינה ולהגברת אי-הביטחון התזונתי בשני מישורים. 1. ירידה בהיקף המזון להצלה כתוצאה מפגיעה בחקלאות המקומית. 2. פגיעה בביטחון התזונתי עקב עליית מחירי תוצרת חקלאית וירידה ברמת החיים: * עליית מחירי פירות וירקות בעשרות אחוזים. * ירידה בצמיחת המשק – פגיעה בכח הקניה.

עלייה במחירי המזון ובמחירי פירות וירקות, לצד פגיעה כלכלית במשק כולו ובפרט בעסקים קטנים, עצמאיים, משפחות המגויסים והמפונים תוך ירידה בהיקף התעסוקה במשק, עלולה להביא להחמרת אי-הביטחון התזונתי של אוכלוסיות מוחלשות תוך גידול במספר הנזקקים למזון.
רוב פעילות הצלת המזון בארץ ובחו"ל נעשית על ידי ארגונים חברתיים ללא מטרות רווח כארגון לקט ישראל, הנתמכים על ידי תרומות, אך הבסיס המרכזי של הפעילות הוא פעילות כלכלית חליפית לייצור מזון, בעלת כדאיות ישירה למשק הלאומי, מעבר לתרומה המשמעותית להקטנת אי-השוויון במשק. כל שקל המושקע על ידי ארגוני ההצלה מייצר מזון בשווי 3.6 שקלים. מבחינת התועלת למשק הלאומי, יש לחשב את תרומת התועלת הסביבתית מחיסכון פליטות גזי החממה ומזהמי אוויר וטיפול בפסולת, כך שמכפיל ערך ההצלה מסתכם ל-4.3. משמעות הדבר היא שבשקלול גזי חממה, מזהמי אוויר וטיפול בפסולת, כל שקל שמושקע בהצלת מזון מניב למשק הלאומי ערך של 4.3 ₪. תרומתה של התועלת הבריאותית בסך 10.2 ₪ לק"ג ועל כן מכפיל ערך ההצלה מסתכם ל-10.6 ₪.
הנתונים נלקחו מדו"ח אובדן מזון והצלת מזון בישראל לשנת 2022.