חוק ניירות ערך מחייב חברה שגייסה מעל 35 משקיעים לפרסם תשקיף, כך בעצם הרשות לניירות ערך בוחנת את ההצעה ופעילות החברה ומפקחת על פעילותה של החברה. המטרה של הרשות לניירות ערך היא למנוע פגיעה בציבור המשקיעים כזו אשר יכולה בנקל להביאם לאיבוד כל הון ההשקעה.
בפועל, חברות רבות מגייסות משקיעים רבים, מעל 35 במספר, תוך פרסומים מטעים וחוסר שקיפות כלפי המשקיעים על פעילות החברה, רווחיה והשקעותיה ובכך בעצם נמנעת מהפיקוח של הרשות לניירות ערך.
כיצד זה פוגע במשקיעים?
חברות הנמנעות מהצגת תשקיף בעצם לא מגלות למשקיע על הפעילות האמיתית של החברה, הכנסותיה, רווחיה והתשואות שעשתה. כך נוצרת קרקע פורייה למעשי תרמית והונאה.
משקיעים רבים מזרימים את הונם לחברות כשהם מסתמכים על הפרסומים השיווקים שלהן תוך צפייה להפקת תשואה גבוה, בעבור השקעה נמוכה יחסית, ההשקעות המצטברות לעיתים נאמדות במיליוני דולרים. אלא שחברות אלו המושכות את המשקיעים תוך מצגי שווא, אינן משקיעות את כספי המשקיעים בהכרח בנכסי הנדל"ן אליהן כוונה ההשקעה ומעבירות את כספי המשקיעים לטובת פרויקטים שונים במדינות אחרות ללא ידיעת המשקיעים, גובות דמי ניהול גבוהים מעל המקובל בשוק ומרוקנות את קופות המשקיעים ללא דיווח ומתן הסברים.
החברות מכנסות את המשקיעים ומבקשות להזרים כספים נוספים לטובת הפרויקט לכאורה תוך שכנוע המשקיע לכדאיות ההשקעה הנוספת ותוך מצג כי הועבר הון נוסף ע"י הבעלים לטובת המשכיות הפרויקט כשבפועל הכספים מועברים לטובת פרויקטים אחרים ולא בוצעו השקעות מצד הבעלים.
המשקיע לא יודע למה משמשת השקעתו, לאילו גורמים כספו מגיע ובאילו מדינות, ובפועל לא בהכרח רואה את התשואה שהובטחה לו.
החוק לניירות ערך
החוק לניירות ערך מחייב חברה המגייסת מעל 35 משקיעים לפרסם תשקיף אשר יאושר ע"י הרשות לניירות ערך, כמו כן כל חומר פרסומי אודות החברה וההשקעה יהיה נתון לבחינה ואישור הרשות ובכך בעצם יהיה מערך הגנה מפני פרסום כוזב ומצגי שווא מצד החברה כלפי המשקיעים, כמו כן הליך הפיקוח של הרשות לניירות ערך כשלעצמו מעמיד את החברה תחת הגבלות ובדיקה מתמדת של הרשות על ההשקעות ופעילות החברה.
השקעות של משקיעים בנכסים שונים, בין היתר בנכסי נדל"ן של קבוצת משקיעים העולה על 35 אנשים מעוגנת בחוק ניירות ערך בסעיף 15א(א)(1) ובחוק השקעות משותפות בנאמנות.
כספם של משקיעים בנכס אמור להתנהל בצורה מבוקרת ולטובת ההשקעה, חשבון המשקיעים הוא חשבון נאמנות דהיינו לחברה אסור לעשות כרצונה בכספי ההשקעות וזו חבה כלפי המשקיעים חובות נאמנות וזהירות, כלומר עליה לנהוג בזהירות בכספי המשקיעים ולדווח על פעילויותיה בחשבון המשקיעים ולהזהירם מהשקעות הנושאות סיכון גבוה.
דרכו של המשקיע לבחון את השקעתו נעוצה בהכרח בפרסומו של תשקיף ובחינת פעילות החברה על ידי הרשות לניירות ערך.
קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועברות על חוק הלבנת הון
בימים האחרונים נעצרו בעליה של חברה ישראלית שגייסה משקיעים לנדל"ן מניב בארה"ב, השקעות בשווי של כ 100 מיליון דולר, בחשד לביצוע עבירות של גיוס ללא תשקיף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות לפי חוק הלבנת הון, מתן מצגים מטעים לציבור המשקיעים ולרשות.
מנהלי החברה שוחררו למעצר בית, נדרשו להפקיד ערבות גבוה והוצא נגדם צו עיכוב יציאה מהארץ. העבירות בהן נחשדים נחשבות לעבירות כלכליות חמורות שלצידן עונשי מאסר.
כעת הסנגורים של המנהלים יבחנו את חומרי החקירה בהתאם לאישומים והחשדות, פעילות החברה כולה ודרך התנהלותה תהווה בסיס ראייתי עבור התביעה.
במצבים אלו בהם ישנם מספר עצורים וחשודים, אף נאשמים אשר לכל אחד תפקיד שונה בניהול החברה ובשליטה בנעשה בה לסנגורים המייצגים אותם חשוב לבחון את ההיררכיה בין הנאשמים ושאלת המודעות לביצוען של העבירות, ההיררכיה בקבלת ההחלטות והשליטה בחשבון המשקיעים, בוודאי תהווה חלק מטענות ההגנה.
עו"ד שרון נהרי הינו הבעלים של משרד שרון נהרי, משרד עו"ד
