כאמור, עובד בתחום ההייטק הגיש תביעה לגמול בגין עבודה בשעות נוספות. בית הדין הארצי לעבודה קיבל את תביעתו והזכיר שהמדיניות המנחה בפסיקה הינה לפרש בצמצום את החריגים שבחוק שעות עבודה ומנוחה ויש להחיל חוק זה גם על עובדי ההייטק.

העובד לא הועסק במשרה ניהולית, שכרו היה כמקובל בענף וניתן היה לפקח על שעות עבודתו, גם אם הדבר לא נעשה בפועל.

עוד ציין בית הדין הארצי לעבודה כי החלטתו נובעת בין היתר מכך שבתחום ההיי-טק מקובל להעסיק עובדים על פני שעות עבודה ארוכות בשכר כולל, ואין הצדקה להחריג מתחולת החוק באופן גורף את כלל עובדי ההייטק.

באותו פסק דין נדונה גם השאלה האם "שעות טיסה", במהלכן עשה עובד את דרכו למקום עבודתו אצל לקוחות מעבר לים, מהוות שעות עבודה המזכות אותו בשכר עבודה ואף בגמול עבור עבודה בשעות נוספות?

התשובה שנתן לכך בית הדין הארצי לעבודה באותו עניין היא כי הכלל הוא ששעות טיסה, לרבות השעות מסביב (השעות בהן נסע העבוד מביתו לשעה התעופה ומשדה התעופה הזר למלון וכן משך השהייה בשדה התעופה), הן כמו שעות בהן עושה העובד את דרכו אל מקום העבודה ולכן אינן שעות בהן הוא עומד לרשות העבודה כלשון החוק והן אינן מזכות בשכר.

ניתן לסטות מהכלל הנ''ל, במידה והעובד יוכיח כי התקיימו בעניינו נסיבות מצדיקות, כגון אלה:

א. העובד מחויב בנסיעות מרובות לחו''ל;

ב. ההיקף היחסי של שעות הטיסה אינו זניח;

ג. נסיעות לחו''ל, הכוללות עבודה בשעות לא שגרתיות, אינן חלק מתפקידו ומתנאי העסקתו של העובד, כפי שהוגדרו מלכתחילה בין הצדדים.

בעניינו, לא התקיימו נסיבות המצדיקות חריגה מהכלל: במועד חתימת הסכם העבודה העובד קיבל על עצמו תפקיד הכרוך בנסיעות לחו''ל; הנסיעות לחול טמנו בחובם יתרון מקצועי לעובד; בתקופת עבודה בת 3 שנים העובד נדרש לטוס לחו''ל 7 פעמים בלבד, ובמהלך כל טיסה שהה בחו''ל בין שבוע לשלושה שבועות. לפיכך, הטיסות לחו''ל לא היו שגרת יומו של העובד, אלא חריג לה.

פסק הדין מעלה שאלות לא פשוטות ביחס ליישום חוקי המגן, והדילמה בין הקוגנטיות של החוק לבין שאלת "ההסכמה" של העובדים.

עוד עולה מפסק הדין כי מעסיקים אינם יכולים לצאת ידי חובה באמצעות קביעת שכר עבודה גבוה – אפילו גבוה משמעותית מהשכר הממוצע במשק – ביחס לחובתם לנהל מעקב הדוק אחר שעות העבודה של העובד.

ביחס לשעות טיסה, דבק פסק הדין, לאור נסיבותיו, בנוסח "עומד לרשות העבודה" הקבוע בחוק. על כן נקבע, כי שעות הטיסה, לרבות השעות מסביב, אינן שעות עבודה המזכות בשכר – וזאת על אף שהעובד ניתק מביתו ומהיכולת לעסוק בענייניו לצורך הנסיעה לחו''ל למשך שעות לא מועטות.

הכותבות הן עו"ד גילת ויזל סבן שותפה מייסדת ועו"ד יעל הדני ממחלקת דיני עבודה במשרד בן ארי פיש סבן ושות'