רובנו אנשים אוהבי וודאות, וודאות נחשבת לאחד הצרכים הבסיסיים ביותר של האדם ותנאי בסיסי לאושרו. ככאלה אנחנו מתכננים את חיינו, אחרי הצבא אנחנו מתכננים לאן נלך ללמוד? מה יהיה המקצוע שלנו? כאשר נולדים לנו ילדים אנחנו מתכננים את העתיד שלהם לפרטי פרטים, החל מהאוניברסיטה לפעוטות שאנחנו קונים להם וכלה בכיצד נממן את הלימודים שלהם כשהם יסיימו צבא? בשביל זה אנחנו חוסכים עבורם ועבור עצמנו כספים.

חלק לא גדול מהאוכלוסייה מתכנן את מותנו- אנחנו הולכים לעורך דין ועורכים צוואה ובאמצעותה אנחנו מגדירים מה יעשה ברכושינו בבוא היום- אך זהו נושא למאמר נפרד.

ישנה תקופה אחת שמרבית האוכלוסייה אינו מתכנן אותה והיא תקופת הביניים, אני קוראת לה תקופת הדמדומים. לאור העובדה שתוחלת החיים שלנו עולה, תקופת הדמדומים מתארכת, גופנית אנחנו חזקים ושורדים אך לעיתים קוגניטיבית אנחנו נחלשים. התקופה בחיים שבה אנו נחלשים קוגניטיבית מתרחשת באופן טבעי או כתוצאה ממחלה. בתקופה זו אנחנו לא יכולים להחליט עבור עצמנו.

עד היום, הנוהג הרווח היה שבתקופה זו במקרי הצורך בני המשפחה פונים לבית המשפט וממנים עבור אותו אדם אפוטרופוס. אותו אפוטרופוס ממונה על ידי בית משפט היה קובע עבור האדם את כל מה שיעשה אתו בתחומים של גוף- בריאות, רכוש וניהול פיננסי שוטף, ועניינים אישיים- מקום מגורים, רווחה אישית, חיי חברה וכו. שיקול הדעת המלא היה של האפוטרופוס ובדרך כלל הוא לא קיבל הנחיות מקדימות מהאדם שלו הוא מונה. האפוטרופוס היה כפוף לפיקוח של האפוטרופוס הכללי והיה מחויב בדו"חות אחת לכמה חודשים. למעשה, מאבד האדם לחלוטין שליטה על הנעשה עבורו ולגביו וללא יכולת להשפיע על החלטות אלו. כל זאת, נעשה בדרך כלל בתקופה שהיא קשה גם כך לבני המשפחה, עמוסה רגשית ופיזית.

לפני מספר חודשים בודדים ארעה מהפכה בכל התחום של התכנון המשפחתי העתידי, ניהול ההון הפרטי. לראשונה נותן לנו המחוקק  חופש גדול, ומאפשר לנו לייצר עבור עצמנו וודאות, אנחנו יכולים לקבוע מעכשיו מה יהיה אתנו גם בתקופה הזו ולתת הנחיות מוקדמות מראש בנוגע לתקופה הזו, שעשויה להיות תקופה לא קצרה בכלל. כמובן ששינוי זה מטיל עלינו אחריות כבדה – האחריות היא ללכת ולעשות את המסמכים האלה- בלי המסמכים הללו, לא ידעו מה רצינו וזו אחריות שלנו לבצע פעולה אקטיבית, ללכת לעורך דין שמוסמך ומאושר לבצע את ההנחיות האלה, לנסח אותן, לחתום עליהן ולהפקיד אותן אצל האפוטרופוס הכללי. אם נעשה תהליך זה, שהוא אינו מורכב ודי קצר ו מאוד חשוב ומהותי, נוכל לייצר וודאות עבור עצמנו גם בתקופת הביניים הזו, אותה תקופת דמדומים של ירידה דמנטית.

מעטים יודעים על כך, ומעטים עוסקים בכך אבל מדובר במהפכה חיובית ומאוד משמעותית שמקלה על כולנו את החיים.

בארה"ב קיים ענף שלם של משפט שנקרא משפט וזקנה- זהו משפט מניעתי- כל מטרתו היא לעשות שימוש במשפט ככלי להקדים תרופה למכה- כדי שלא יהיו סכסוכים במשפחה. זה אמנם לא פתרון קסם, כלומר, יהיו מקרים שלמרות כל התכנונים יגיעו עימותים או בסופו של יום גם ימונה אפוטרופוס ולכן לצד התיקון לחוק עדיין קיים ההסדר של האפוטרופסות, אך המהפכה יצרה חלופות מעניינות מאוד ליצירת ודאות וליצירת תכנון משפחתי עבור אזרחים ותיקים שמחד לא רוצים להיות נטל על משפחותיהם, מאידך מבקשים שיכבדו את מהם מבקשים כמו- שלא יחברו אותם למכונות הנשמה.

תהליך עריכת המסמכים הוא הזדמנות של משפחה לדבר על כל אותם נושאים שאנחנו לא מדברים עליהם באורחת החג זוהי הזדמנות לתכנן תכנון מוקדם ולהקל בכך גם על עצמנו וגם על בני משפחתנו האהובים.

אספנו בשבילכם את עיקריה של המהפכה באופן מרוכז.

עד היום הכלים אשר עמדו לרשותה של משפחה שביקשה להיערך לקראת אתגרים לא נודעים כגון, פטירה של בן משפחה, חס וחלילה הפיכתו לחסר כשרות משפטית זמנית או קבועה היו מעטים ודרקוניים. האפשרויות היו העברת הנכסים לנאמנות- כלומר איבוד שליטה והעברת הניהול לידי אחרים, לעיתים הילדים ולעיתים צדי ג', או מינוי אפוטרופוס. שתי האפשרויות האלה הן אפשרויות מאוד קיצוניות ששוללות מהאדם המעביר את הכח לנהל את רכושו בעצמו.

רק לפני 4 חודשים נכנסו לתוקף הוראות חדשות המאפשרות כלים פחות קיצוניים, ומאפשרות לנהל מצבי ביניים כמו חוסר כשרות זמנית, או לטפל בבני משפחה שלהם צרכים מיוחדים, בדרכים הרבה פחות פוגעניות.

החוק מציב במרכזו את הזכות של אדם לתכנן את חייו, החוק מאפשר לאדם - בהיותו כשיר משפטית- לומר מה חשוב לו ומה הוא היה רוצה שיקרה בעתיד עם גופו, עם משפחתו, עם כספיו ועם רכושו. החוק החדש מאפשר לו לעשות זאת ובאם אכן יוצקים תוכן לכל אותם מסמכים שחוק מאפשר, החתימה על המסמכים מאפשרת חלופה להליכים משפטיים מורכבים בתחום דיני המשפחה, חלופה לבית המשפט, ליועץ המשפטי לממשלה ולאפוטרופוס הכללי ולמנגנוני פיקוח ובקרה שמשפחות רבות חששו להתחייב אליהם.

בהוראות החדשות, עורך הדין אשר עבר הכשרה מתאימה (השתלמות מיוחדת וייעודית בעניין) וקיבל תעודה, הוא המחליף חלק מהמסננות הללו. בשונה ממסמכים אחרים שבהם האדם עצמו יודע מה הוא רוצה, פה יש תהליך משמעותי עם המשפחה- מחשבה והבנה לעומק של המסמך.

המסמכים בהם התיקון לחוק עוסק הם: (1) ייפוי כח מתמשך (2) ייפוי כח רפואי (3) הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס (4) מסמך הבעת רצון.

לצד חלופות נוספות לאפוטרופסות אשר אף בהן ישנה תמיכה והגנה על בגירים- תומך החלטות.

אז מהו יפוי כח מתמשך?

יפוי כח מתמשך מאפשר לאדם להיערך מראש ולתכנן את העתיד בשיתוף עם יקיריו. לאחר ניסוח יפוי הכח והפקדתו אצל האפוטרופוס הכללי, ברגע שתגיע העת והאדם יהפוך להיות לחסר כשרות משפטית, יתנהלו חייו בהתאם להוראות יפוי הכח, כלומר, הוא יבחר את זהות מיופה הכח, והוא יכול לתת לו הוראות מפורטות כיצד לנהוג בו וברכושו, בהתאם לרצונו ולבחירתו ולא בהתאם לרצונם ובחירתם של בני המשפחה שלו שלא תמיד חושבים ומנתחים את החיים באותו האופן.

בהעדר יפוי כח מסודר אותו אדם שיש לו בת זוג ו-3 ילדים נשואים, היה חשוף למעשה ל-7 אנשים שונים שלכל אחד מהם יש השקפת עולם שונה בנוגע לדרך הטיפול בו. למרות שכולם רוצים את טובתו לכל אחד מהם יש דרך שונה להסתכל על החיים וניסיון חיים שונה. בדרך כלל התוצאה היתה מאבק משפטי מיותר.

יפוי הכח המתמשך מאפשר לאדם לשמור על האוטונומיה שלו ושל המשפחה שלו באמצעות הבעת דעתו- הבעת דעה שתחייב כאשר יהפוך לחסר כשרות. בנוסף, בעבר כאשר מונה אפוטרופוס נפסקה כל הפעילות המשפחתית, לדוגמא, גם אם אדם היה בעל הון ותמך בילדיו באופן קבוע, ברגע שמונה לו אפוטרופוס תמיכה זו הופסקה וכל כספיו נוהלו בסולידיות בהתאם להוראות ניהול רכוש שגובשו על ידי האפוטרופוס הכללי ושימשו אך ורק את האדם- הופסקו קצבאות חודשיות שהיה מעביר לבני משפחתו, הוא לא יכול היה לתת מתנות משמעותיות וכו'.

יפוי הכח המתמשך מאפשר זאת. יפוי הכח המתמשך מאפשר לאדם לקבוע אילו קצבאות ברצונו שימשכו להיות משולמות לילדיו, להוריו או לכל גורם אחר, אילו מתנות שהוא נוהג לתת וברצונו שימשכו, האם ברצונו להמשיך להתגורר בביתו עם מטפלת או לעבור לדיור מוגן, כיצד יממנו את כל זה ומה יהיה סדר מימוש הנכסים במידת הצורך כדי לממן את התמיכה הכלכלית בו בגיל מבוגר.

אז מי הם הגורמים הרלבנטים החדשים?

הממנה- כל אדם בגיר, בעל כשירות משפטית יכול לערוך יפוי כח מתמשך. גם אנשים עם מוגבלויות שכליות, נפשיות, ובוודאי שקשישים יכולים לערוך יפוי כח מתמשך בהתאמות המתבקשות הקבועות בחוק. עקרון העל הוא- רצון האדם ולכן החוק קובע כי קבלת החלטות בנוגע ליפוי הכח תעשה בכפוף ולאחר שמיעת האדם ושיתופו, פרישת החלופות האפשריות ובחירה מתוכן. לאדם שערך יפוי כח יש לו כמובן הזכות לבטל את יפוי הכח או לתקנו בכל עת כל עוד הוא כשיר ומסוגל לעשות כן.

בניגוד לאפוטרופוסות שהינה מצב קבוע ברובה, יפוי כח מתמשך מתאים גם למצבים "דינמיים" כלומר מצבים בהם אדם חסר כשרות בחלק מהזמן ובחלק האחר מתפקד רגיל- לדוגמא מחלות נפש- במהלך אשפוזים יפוי הכח הופך לרלבנטי ולאחר איזון ושחרור מאשפוזים הוא חסר תוקף.

מיופה הכח

יכול להיות אדם אחד או יותר, כאשר ההמלצה היא למנות יותר מאדם אחד וישנה גם אפשרות למנות אנשים שונים לפי נושאים (אישי, כלכלי, בריאותי וכו') ניתן למנות חלופות למקרה שמיופה הכח אינו יכול עוד לשמש בתפקידו.

בעת כניסתו לתפקיד חייב מיופה הכח להיות בגיר, שלא מונה לו אפוטרופוס בעצמו ואין לגביו יפוי כח בתוקף, אסור לו לפעול בניגוד עניינים לממנה כמובן.

יפוי הכח מחולק למספר נושאים: נושאים רכושיים, עניינים אישיים, רווחה, בריאות, מגורים וכו'. לפעמים יש ממשקים בין הדברים לדוגמא אם אדם החליט שהוא רוצה להשאר בבית עם מטפלת – החלטה בתחום העיניינים האישיים, אך יש לה השלכה פיננסית- כיצד יממנו את הרצון הנ"ל. במסגרת יפוי הכח קובע הממנה גם מה תהיה מערכת היחסים בין מיופי הכח.

מה הן הנחיות מקדימות? מסמך מלווה ליפוי הכח

מסמך זה הוא החלק האופרטיבי ביפוי הכח- אדם רשאי לכתוב ולתת הוראות מדוייקות מה היה רוצה שיקרה ואיך היה רוצה שיבצע. לדוגמא- אדם יכול לכתוב לא רק שהיה רוצה לגור בבית, אלא האם ימשיכו לטפל בחיות המחמד שלו או ימסרו אותן, מה קורה אם יגמר הכסף וכו'.

יפוי הכח המתמשך וההנחיות המקדימות מחזירות את הכח לידיים שלנו. אנחנו קובעים מה יקרה איתנו בתקופת הביניים המסוכנת הזו, אנחנו המחליטים ואנחנו הקובעים.

יש אנשים שאינם יכולים להיות מיופי כח?

בענייני רכוש- פושט רגל ללא הפטר (מצטבר)/ חייב מוגבל חמור אינו יכול להיות מיופה כח. גם מי שנותן לממנה טיפול רפואי תמורת תשלום במישרין/בעקיפין- ומי שמספק לממנה מגורים תמורת תשלום במישרין/בעקיפין אינו יכול להיות מיופה כח אלא אם הוא בן משפחה של הממנה.

מי שהינו עוה"ד/בעל המקצוע שערך את ייפי הכח המתמשך ומי שכבר מונה כמיופה כח של 3 אנשים אינו יכול להיות מיופה כח של אנשים נוספים אלא אם כן הוא קרובו של הממנה.

כמובן שלאחר הפעלת יפוי הכח, אי אפשר לבצע עסקאות בין מיופה הכח והממנה

סמכויות מיופה הכח-

מיופה הכח נכנס בנעליו של הממנה והוא מוסמך לעשות כל מה שממנה היה מוסמך לעשות, בגבולות החוק כלומר, מיופה הכח לא יהיה מוסמך לערוך עבור הממנה צוואה, המרת דת, אימוץ וכו', הוא גם לא יוכל לעשות פעולות שדורשות הסמכה מפורשת אם לא הוסמך בהוראות המקדימות כמו- תרומות, מתנות, הלוואות וכו' בשביל שמיופה הכח יוכל לעשות כן הוא זקוק להסמכה מסויימת בדרגה גבוהה בהנחיות המקדימות. כמובן שעדיין ישנן פעולות משפטיות שמצריכות אישור בימ"ש מראש כמו עסקאות נדל"ן או הסתלקות מהעיזבון. בכל מקרה של ספק אפשר לפנות בעניין לבית המשפט.

האדם המיודע

ממנה יכול למנות אדם מיודע- הוא אדם שמקבל את ההודעה כשיפוי הכח נכנס לתוקף ויכול לקבל סמכויות לפקח על מיופה הכח ולקבל ממנו אחת לתקופה דיווח כולל. הממנה יכול לקבוע שהאדם המיודע יקבל את תדפיסי החשבונות, יקבל דיווח על אופן ההשקעות, יקבל עדכון על המצב הבריאותי ועל התקדמות הטיפולים ועוד.

עורך יפוי הכח המתמשך

 

חייב להיות עו"ד חבר בלשכת עוה"ד בישראל, חייב לעבור הכשרה של האפוטרופוס הכללי ואין לו עניין אישי ביפוי הכח. עורך יפוי הכח אינו יכול להיות מיופה הכח באותו המסמך.  

מה היא הבעת רצון ומי צריך את זה בכלל?

עוד כלי חדשני שעוגן בתיקון האחרון הוא מסמך הבעת רצון. במסמך זה יכול אדם שהוא אפוטרופוס של אדם אחר- כמו הורים לילדים קטינים, יכולים לקבוע במסמך הבעת רצון מי יהיה האפוטרופוס המחליף שימונה לילדים שלהם באם יקרה להם משהו והם כבר לא יוכלו לתפקד כראוי.

הם גם יכולים לקבוע במסמך הבעת רצון כיצד יתבצע הטיפול ובאיזה אופן, הן מהפן האישי, הן מהפן הכלכלי והן מהפן הבריאותי.

 

מי יכול לכתוב מסמך הבעת רצון?

  1. הורה שהוא אפוטרופוס של ילדו- קטין/בגיר
  2. קרוב משפחה שהוא אפוטרופוס- קטין/בגיר

 

יפויי כח לטיפול רפואי והנחיות רפואיות מקדימות

בישראל אין מנגנון אוטומטי לקבלת החלטות כאשר אדם בגיר הופך להיות חסר כשרות. החידוש בחוק מאפשר לאדם כשיר משפטית לחסוך את ההליכים המשפטיים המורכבים הכרוכים במינוי בני משפחתו כאפוטרופסיים עליו במקרים רפואיים ולתת הנחיות מקדימות לטיפול בו כלומר, להחליט אילו פעילות רפואיות יערכו בו ואילו פעולות הוא אינו מסכים כי יערכו.

עדיין החוק אוסר על: המתת חסד, סיוע להתאבדות, הפסקת טיפול רציף- אי אפשר לנתק ממכונת הנשמה אם חובר כבר והימנעות מטיפול נלווה, מזון הנוזלים. אך ניתן להורות כי לא יחובר מראש למכונות הנשמה וכו'.

חלופות לאפוטרופסות

בתוך השיח שמעמדי במרכז את טובתו של האדם ומכבד את רצונו מודגשת השאיפה לצמצם ככל האפשר את הפגיעה ועל כן נקבעו בחוק כלים שמטרתם מניעת ניצול של אוכלוסיות חלשות תוך שמירת כבודן כגון- הגבלות בחשבון הבנק, רישום הערות אזהרה על נכסי מקרקעין וקבלת החלטות נתמכת באדם מקצועי שיהיה תומך החלטות.

בישראל בה מתנהלים כל שנה כחמישה עשר אלף תיקי אפוטרופסות זוהי בשורה של ממש.

המחוקק היום דורש שהמערכת המשפטית תסתכל על אדם שמתקשה לטפל בענייניו ותעניק לו את הכלים שיעזרו לו באותה נקודת זמן בדרך הכי פחות כובלת ופוגעת, ובאם הדבר אפשרי, באופן זמני בלבד.

 

עו"ד שירי מלכה בעלת משרד העוסק בדיני משפחה וניהול הון משפחתי הפעיל למעלה מ-10 שנים ובו מחלקה לייצוג משפטי בכל הסכסוכים במשפחה (גירושין, ירושה, אפוטרופסות) ומחלקה למשפט מניעתי, במסגרתה יושבים עם אנשים פרטיים, משפחות ועסקים ומייצרים בעבורם את סט המסמכים הדרוש להם כדי להימנע מהסכסוך במשפחה. עו"ד מלכה מרצה באקדמיה ובכנסים מקצועיים. משרד עו"ד שירי מלכה מדורג בין המשרדים המובילים בישראל בתחומו.