חלוקת רכוש לעת גירושין, היא לעיתים עניין מורכב. חוק יחסי ממון, החולש על התחום, בהתייחס לבני זוג אשר נישאו לאחר 1/1/1974, קובע חלוקה שוויונית לעת גירושין, של נכסים אשר נצברו במהלך הנישואין. החוק מוציא מגדר חלוקת הרכוש לעת גירושין, בעיקר נכסים חיצוניים קרי: נכסים שנצברו לפני הנישואין, או רכוש שנתקבל במתנה ו/או בירושה ושייך לאחד מבני הזוג בלבד. יש אף מי שמנסים לעשות שימוש בסעיף 8 לחוק יחסי ממון, על מנת להשיג חלק גדול יותר מן הרכוש המשותף. רק במקרים בודדים, בעיקר של הברחת רכוש מוכחת ומשמעותית, יקבל ביהמ"ש את התביעה לפי סעיף 8, לחלוקה לא שוויונית של הרכוש. גם בגידה היא לא עילה לחלוקת רכוש לא שוויונית, שכן במדינת ישראל, אין אשם בגירושין בעת חלוקת רכוש.

הורים הקימו ובנו חברה משגשגת. הם העבירו אותה לשני בניהם עוד בחייהם, כעשר שנים לאחר נישואיו. הבנים הפכו את החברה לאימפריה כלכלית. רעייתו של אחד האחים, אשר לא היתה מעורבת כלל בענייני החברה, ביקשה להתגרש ממנו ודרשה לאחר כעשרים שנות נישואין, מחצית מחלקו של בעלה בחברה.

נראה כי דרישתה הגורפת של האישה, היא לגיטימית בחלקה בלבד, שכן, מגיע לאישה החלק היחסי ממחצית שווי החברה, מאז שההורים העבירו אותה לאחים, שהרי לחברה היה שווי כלכלי משמעותי, גם לפני שהיא ניתנה במתנה לבעל ולאחיו.

לעיתים מזומנות עלתה בפסיקה השאלה מהו הפתרון הראוי במקרה של חלוקת חברה, העברת מחצית מן המניות בחברה, או העברת מחצית משוויין? בפסיקה נקבע לעיתים מזומנות, כי בעל המניות ישלם לבן/בת זוגו מחצית משווי המניות (או פחות כבמקרה זה) נכון ליום הפירוד וכי המניות לא יחולקו בעין. בפסק דין חשוב בעניין זה, קבע כב' השופט רובינשטיין, כי קיימת בעייתיות בהעברת בעלות במניות חברה משפחתית לידי בן הזוג. ...עסק משפחתי אינו יכול להתנהל ככלל בשעה של מריבה אישית גדולה בין בעליו, ושעה שכל אחד מהם מושך את העגלה לכיוונו בדרך ניהולו ובגישתו העסקית....

בעיה משמעותית נוספת הנוגעת לחלוקת חברה, היא נושא הערכת שווי החברה. ההלכה ביחס למודל הערכת שווי החברה, היא הלכת עצמון נ' בנק הפועלים. שיטת "היוון תזרים מזומנים" היא לרב השיטה הנהוגה להערכת שוויין של מניות. כאשר מי מן הצדדים או שניהם, מגישים תביעות משפטיות בנושא זה, ביהמ"ש יפנה לקבל חוו"ד בנוגע להערכת שווי החברה. ידוע לכל מי שעוסק בתחום רגיש זה, כי הערכות שווי חברה, מתבצעות ע"י גורמים שונים וכי למרות ההלכה, קיימות מחלוקות לא מעטות, באשר לניתוח הראוי לשם הערכת השווי.

סוגיות העוסקות בחלוקת חברה, עלולות להיות נדונות בבתי המשפט לאורך שנים רבות, כאשר בתקופה זו, עלול הצד שאינו הבעלים בחברה, אך מבקש לנקום ולפגוע בצד שהנו בעל החברה, לפעול, על מנת להטיל צווים אשר יגבילו את פעילות החברה. מוטב במקרים כגון אלו לנקוט בגישה יצירתית, אשר לוקחת בחשבון שיקולים כלכליים ואישיים מגוונים. במקרה זה בו משרדנו ייצג את הבעל, היתה חשיבות גדולה בעיניו להשאיר את החברה בידיו ובידי אחיו ולא לאפשר לאשתו כל נגיעה לחברה. על פי דין, היה עליו להעביר לאשתו את החלק היחסי במניות החברה, או חלק משווי המניות בחברה. במצב בו החברה היא לא הנכס המשמעותי היחיד, כפי שהיה במקרה זה, ניתן היה להעביר לידי האישה נכסים המכסים בשווים את שווי החלק היחסי במניות. מאחר שהאישה היתה חדורת זעם ונקם, נאלצנו להתמודד עם הנושא פסיכולוגית ולהביא אותה לנקודה בה היא תסכים לותר על דרישתה לקבל מניות בחברה.

אם עורכי/ות הדין מצליחות להשכיל ולהבין גם את צרכיהם הפסיכולוגיים של הצדדים ולהשתמש בתובנות, על מנת להביא אותם להסכם כולל ומהיר יחסית, הדבר כמובן משרת את טובת הלקוח, אשר הפגיעה הכלכלית בחברה שבבעלותו מצטמצמת ובפועל, הוא זוכה להפעיל את החברה שלו כרגיל, בלי להיכנס לעימותים ארוכי שנים. במקרה זה הבנו, כי מעבר לזעם הקשה בו אחזה האישה, היה לה צורך לסיים את הנישואין בהקדם, בשל קשר משמעותי אותו היא ניהלה. ללקוח, היה קריטי להשאיר את החברה בשלמותה במשפחה. החברה היתה חשובה לו הן מן ההיבט הכלכלי והן מן הפן הרגשי.

ההצלחה היתה ההגעה להסכם מהיר, באמצעות מו"מ בו הבאנו את האישה לתובנות, אשר איפשרו לה לראות מעבר לכעס ולצורך בנקמה שהדריכו אותה. בתום המו"מ, הבאנו את האישה להסכמות, לקבל במקום מניות בחברה, נכסים שווי ערך, משהו שהיא לא הסכימה לקבל בשום פנים ואופן מראשית הדרך וכמעט עד סופה.

הובלנו את ההסכם לאיזון משאבים, כך שהבעל נשאר עם כל חלקו בחברה ואף קיבל נכסים נוספים ובתמורה האישה קיבלה את חלקה, באמצעות נכסים אחרים, כך ששניהם הצליחו באמצעות ההסכם שגיבשנו, לצאת מן הנישואין בזמן קצר יחסית, ללא מאבקים קשים בבתי המשפט, שהיו עלולים להמשך שנים ארוכות בעלויות גבוהות.

במקרים כגון אלו, קיימת חשיבות גדולה לשאוף לפתרונות יצירתיים ולהפעיל מעבר לשיקול הדעת המשפטי, גם חשיבה פסיכולוגית, להבין את הצרכים של כל צד ולהוביל אותם אל מחוץ למאבק בבתי המשפט אל הסכם גירושין, אשר יבטיח המשך שגשוג החברה, ימנע חשיפה מיותרת וגם יסיים את המחלוקות בדרכי שלום.

 

מאת : עו"ד יעל גיל

אתר : www.yaelgil.co.il