בדרך כלל הליך גילוי מרצון אינו נערך באופן אנונימי ולמעשה כבר בבקשה הראשונה עליך להזדהות במלוא הפרטים שלך ושל הכספים הסודיים מוחזקים על ידך ואשר לא דווחו עד עתה.

החל מספטמבר 2014 ולמשך שנה בלבד נקבעה הוראת שעה לפיה ניתן לבקש אישור של הליך גילוי מרצון ללא מסירת הפרטים המזהים של מבקש הבקשה ו/או חשבונות הבנק והנכסים. בדרך זו ניתן קודם לסגור את תנאי ההסכם עם רשות המיסים, ורק לאחר מכן ליתן להם מידע מלא ומזהה כך שאם העסקה לא נראית לכם "כדאית", תמיד ניתן לפרוש מן המו"מ ולא למסור פרטים מזהים וכך למעשה לא להסתכן בגילוי הפרטים והנכסים עד קבלת התוצאה הסופית לשביעות רצונכם.

טעות נפוצה של נישומים הינה פניה לרואה החשבון שמוכר להם במשך שנים רבות לביצוע הליך גילוי מרצון, רואי החשבון גם הם חפצים בכך הואיל ובדרך כלל המדובר בתיקים בהם יש שכר טרחה מכובד ביותר.

לרואה חשבון אין חיסיון מפני החוק והמשמעות היא כי רואה החשבון בהגישו בקשה לרשות המיסים יכול להיחקר על ידי רשות המיסים והוא יהיה חייב להעביר את כל המידע אחרת הוא שותף בביצוע עבירה פלילית. יתירה מכך עצם חשיפתו לביצוע העבירה מחייבת אותו בדיווח על פרטי העבירה לגורמי אכיפת החוק (רשות המיסים, משטרה, רשות להלבנת הון וכדומה), אי דיווח הופך אותו למסייע להתמשכות העבירה.

לפני כארבע שנים, בכנס אילת של רואי החשבון כאשר אחד מרואי החשבון סיפר, כי פונים אליו "אנשים רבים" ה-"שופכים את ליבם" בפניו על כספים וחשבונות בנק בחו"ל, קם מיד מי שהיה אז היועץ המשפטי לרשות המיסים ובפני כל קהל רואי החשבון אמר לו "שלא ישפכו בפניך את ליבם יותר מידי – אתה יודע שאין לך חיסיון ומכאן אני יכול לקחת אותך לחקירה". לאור הדברים הללו ברור שהאדם היחיד אליו ניתן ומותר לפנות הינו עורך הדין אותו בחרתם.

מומלץ בראש ובראשונה לפנות לעורך דין שההתמחות שלו הינה "מיסוי בינלאומי". כל מי שהתמחה במיסוי מקרקעין מיסוי חברות, פירוקים וכדומה אולי הינו איש מקצוע נפלא, אך "היצירתיות" הנדרשת לשם הפחתת מיסים בהליך גילוי מרצון – ללא "פיברוק" מסמכים הינה יוצאת דופן, על מנת להגיע לשיעורי מס נמוכים ולכן פניה לעו"ד מיסים, גם אם הוא מספר לכם שהוא עבד ברשות המיסים, ואשר אינו בעל התמחות ספציפית בתחום הכספים והמיסוי הבינלאומי – תפגע בכם בתוצאה הסופית – בשלב שבו כבר לא תוכלו לתקן – רק פניה לעו"ד המתמחה במיסוי בינלאומי הינה כדאית !

בשל החקירות הפליליות שהיו בעבר ברשות המיסים, הרי שבדרך כלל המדובר בחיסרון ולא ביתרון – החשש של המפקח ברשות המיסים מולו נדרש עורך הדין לעבוד, הינו כי בכל מקרה בו הוא ילך "לפנים משורת הדין" כלפי אותו עובד לשעבר ברשות המיסים הדבר עתיד להיחקר בעתיד ולהיחשב כמעיין שוחד בגלל יחסים מיוחדים שהיו ביניהם בעבר, לעמדתנו מומלץ במיוחד במקרים כאלו לפנות למומחי מס אשר לא עבדו בעבר ברשות המיסים, ו/או שתקופת עבודתם ברשות המיסים הייתה לפני שנים רבות מאוד.

לפעמים עורכי דין נתקלים במצב מוזר בו אנשים מבקשים לקבל ייעוץ ללא מסירת פרטים מלאים לעורך הדין – זאת בשל החשש והפרנויה אליה הם נכנסו בעקבות הכספים שמוחזקים בחשבונות בנק בחו"ל.

חשוב להבין, לכל העבירות אותן ביצעת בעבר יש לך חיסיון מלא אצל עורך הדין. החיסיון אינו של עורך הדין אלא של הלקוח. המשמעות הינה שעורך הדין אינו יכול, ואף אסור לו על פי חוק, למסור מידע מהנעשה אצלו במשרד – אלא אם קיבל לכך רשות מפורשת מאת הלקוח בעצמו! בשונה מכך וכפי שהוסבר לעיל, הרי שרואה החשבון שיודע על עבירה שבוצעה למעשה מחויב על פי חוק למסור את המידע לגורמי החקירה (רשות המיסים ומשטרה).

אני מציע כבר עכשיו להזדרז ולהגיש הליך גילוי, וזאת ממספר סיבות. הליך הגילוי מרצון יכול להימשך בין 3 ל-6 חודשים, כמו כן הבקשה המוגשת לראשונה צריכה להסתמך על מידע אותו ביקשת מן הבנק, מידע שגם לבנק שלך בחו"ל לוקח זמן להשיגו ולהפיקו ומשם להעבירו אליך על מנת שתוכל לבצע את החישובים הנדרשים. הואיל והוראת השעה המאפשרת גילוי מרצון אנונימי הינה למשך שנה בלבד, הרי שכל זמן שעובר, יכול להוביל לכך שבתוך המועד הרלבנטי לא יהיה בידיך מספיק מידע לשם הגשת הבקשה. המדינות בעולם במסגרת ה-OECD עובדות על מערכת של "מס' נישום בינלאומי שמטרתה שכל מדינה תוכל לקבל את מלוא המידע על כל נישום בכל מדינה שהיא בלחיצת כפתור, למעשה המדובר במערכת להעברת מידע אוטומטית. בנקים רבים בעולם פתחו במדיניות לפיה אתה נדרש לאשר בפניהם, כי הנך מדווח כדת וכדין על הכספים המוחזקים אצלם במדינת מושבך – ישראל (כך לדוגמא בנק UBS ובנק credit Swiss). במקרה בו אינך מדווח לרשות המיסים בישראל על הכספים ו/או הנכסים אותם אתה מחזיק בחו"ל, הרי שחשבון הבנק שלך ייסגר (במקרה הטוב) וכספך יישלח אליך בצ'ק בנקאי (כפי שעשה בעבר בנק UBP) ו/או לחילופין חשבון הבנק שלך והכספים המצויים בו יוקפאו ולא תוכל משוך את הכספים ו/או להעבירם לבנק אחר (כפי שעשה לדוגמא בעבר בנק לאומי) עד קבלת אישור חתום ממך להעביר את כל המידע על חשבונך לרשות המיסים.

לאחרונה עלו טענות לפיהן רשות המיסים בישראל כלל אינה יכולה לעשות שימוש ברשימות הבנקאיות שנגנבו מבנקים שונים בארה"ב –טענות אלו בטעות יסודן.

ראשית, בישראל לא התקבלה באופן מלא תיאורית הפרי המורעל (הקיימת בארה"ב) לכן המשמעות הינה שבמידת האפשר ניתן יהיה להציג רשימות אלו כראיה.

שנית, חשוב להבין כי אין תורך לעשות ברשימות אלו שימו שראייתי ודי שישמשו כחומר לפתיחת חקירה כנגד הנישום. עם פתיחת החקירה נגד הנישום, הרי שזה האחרון לא יוכל יותר לפתוח בהליך גילוי מרצון ולמעשה עם השלמת החקירה הוא יהיה צפוי לתשלום מס וקנס גבוהים לצד מאסר בפועל.

יתירה מכך, לבד מן הרשימות ש"נגנבו" על ידי עובדים והועברו בין מדינות שונות הרי כמעט כל אחד מן הבנקים איבד (לפחות על פי פרסומים זרים) דיסקים עם פרטים של עשרות אלפי לקוחות (דוגמת בנק ג'וליוס בר וכדומה) ולא מן הנמנע כי דיסקים אילו והמידע המצוי עליהם ייפול בידי רשות המיסים בישראל בשבועות הקרובים.

מעבר של הכספים משוויץ להונג קונג ו/או סינגפור לא יכול למנוע את גילוי המידע לרשות המיסים. סינגפור והונג קונג חתומות על שלל רב מאוד של אמנות מס עם מדינות שונות באירופה, ארה"ב ועוד במסגרת אמנות מס אלו התחייבו מדינות אלו למסירת מידע במסגרת חילופי מידע, כך שגם מידע מן הבנקים שם עשוי לזלוג בכל עת לרשויות המס בישראל

בנוסף, כפי שראינו בעבר (במקרה של שוויץ), בנקים מסרו מידע גם על חשבונות בנק, ישנים, שכבר נסגרו, כך שגם אם כבר סגרת את החשבון והוצאת את הכסף ייתכן ששמך ופרטי החשבון יועברו לרשות המיסים בישראל ו/או באירופה ומשם לרשות המיסים בישראל.

לבסוף מדינות אלו גם חתומות על האמנה המולטיטראלית, עליה צפויה גם ישראל חתום בחודשים הקרובים, מהלך שיאפשר העברת מידע באופן אוטומטי, ללא תלות בשאלה האם התבקש מידע ספציפי על אותו נישום.

הכותב הוא מייסד משרד אריה ליבוביץ עורכי דין ומחבר האנציקלופדיה לאמנות מס.