בעולם שבו פרודוקטיביות משחקת תפקיד כה חשוב, הקריאה "כבה את המיזוג!" בהחלט מהווה הסחת דעת מיותרת. אך רווחת העובדים אינה הגורם היחיד שמשחק תפקיד בעיצוב חיי היום-יום של בניין משרדים טיפוסי: בזבוז אנרגיה, בין אם מכנית או כוח אדם, על חללים ומערכות שאינם בשימוש, מהווה שיקול מפתח עבור ארגונים ומתכננים המחפשים בנרות אחר דרכי ייעול ארגוניות וחיסכון כספי. הייתה זו שאלה של זמן מתי יתחילו מהנדסים, אדריכלים וחברות טכנולוגיה להתייחס לשיקולים של יעילות ארגונית, קיימות והנעמת סביבת העבודה כשלובים זה בזה. פתרון אחד, המכונה "האינטרנט של הדברים" (באנגלית: Internet of Things או IoT), ששוויו העתידי עד 2025 מוערך בכ-6.2 טריליון דולר(2), עונה על שלושת הצרכים יחד.

מושלי-אלדר אדריכלים עומדת בפני תכנון מבנה משרדים חדשני וראשון מסוגו בישראל עבור חברת שבבים מובילה. בניין חכם זה עושה שימוש בטכנולוגיית IoT כדי להשיג מספר מטרות: שיפור רווחת העובדים, ייעול הארגון ותכנון הבניין הירוק בישראל. מצאנו לנכון לכתוב טקסט זה כדי להציג את הפוטנציאל של טכנולוגיות עכשוויות בעיצוב מבנה המשרדים של העתיד, המאפשר תקשורת מובנית בין אדם למבנה וחיסכון באנרגיה.

מהו "בניין חכם"?

בעשורים האחרונים (ובעשור האחרון בפרט) חלה התפתחות ענק הן בבנייה ירוקה והן בתכנון בניינים המספקים מענה לצרכים הייחודיים של דייריהם. "בניין חכם" לא רק מסוגל לעמעם אוטומטית את האורות כשעובד יוצא מהחדר או לכבות את המיזוג כשחדר ישיבות אינו בשימוש - הוא גם מסייע לעובדיו להיות יעילים לאורך זמן על-ידי נטרול גירויים לא הכרחיים והתאמת עצמו להעדפותיהם. מערכת ה-IoT, המנגישה את הבניין לעובד באמצעות ממשק אינטרנטי המסונכרן עם לוח הזמנים והעדפות סביבת העבודה של כל עובד, מאפשרת לבניין לדעת כיצד לנהל את מערכותיו באופן האופטימלי ביותר.

האינטרקציה בין עובד לבניין הופכת להזדמנות מכוננת לחיסכון באנרגיה מחד גיסא, ובכוח אדם מאידך גיסא.

כפי שניתן לראות בתרשים, קיימת חפיפה בין כל שיקול - חיסכון באנרגיה, שיפור יעילות ארגונית והתאמה אישית של סביבת העבודה - וכך נוצר מצב של "שתי ציפורים במכה אחת" (או שלוש, ליתר דיוק). בהתבסס על מידע המתקבל מהעובדים, למערכת היכולת לכבות או לווסת את האקלים באגפים שלמים בבניין, לקבץ יחד עובדים עם העדפות דומות, ואף לנהל את מערך הישיבה בבניין. בעולם המערבי, שבו קרוב ל-30% מכלל השימוש באנרגיה בבניינים מנותב לחללים שאינם בשימוש (כפי שמצאו חוקרים במרכז האנרגיה באוניברסיטת MIT), חשיבה מחדש על דרכים לשים את היד על הדופק אינה דבר של מה בכך.

נניח שביום מסוים כ-40% מכלל העובדים נמצאים בפגישות מחוץ למשרד במשך כל היום, בעוד שהשאר מאיישים את עמדותיהם, למעט שניים שלא הגיעו למשרד. בבניין קונבנציונלי מערכות מיזוג האוויר והתאורה ימשיכו לפעול כרגיל, ועובדי הניקיון ירוקנו את כל פחי האשפה וינקו את כל השולחנות. לעומת זאת, בבניין חכם, המנוהל באמצעות מערכת IoT, המערכת תקבל פידבק מיומן הפגישות של העובדים שאינם במשרד, וכתוצאה מכך התאורה והמיזוג בעמדותיהם ייכבו אוטומטית. נקודות החשמל בעמדות תיכבנה גם הן כדי למנוע ערפדיות חשמל (vampire electricity) של מסכים, מטענים ומתגים שאינם בשימוש. מנהל התחזוקה של הבניין יתדרך את עובדי הניקיון על כך שאין צורך לנקות כ-40% משטח המשרדים, ונייר הטואלט עבור קרוב למחצית מחדרי השירותים יישאר באחסון. במידה וכל העובדים הצמחוניים לא מגיעים למשרד ביום מסוים, חדר האוכל לא יטרח ויכין ארוחות צמחוניות באותו יום.

מערכות דינמיות

מבחינת אקלים, למערכת כזו הפוטנציאל לשתף כוחות עם טכנולוגיות ירוקות קיימות, כדוגמת הצללה ואוורור טבעי. על מנת לקבוע את זווית ההצללה של כל עמדה באופן אוטומטי, האלגוריתמים של מערכות ההצללה יצליבו מידע אודות מזג האוויר באותו יום, מיקום השמש, אוריינטציית הבניין והעדפות העובד לאור ישיר או מעומעם. בדומה לכך, מערכת האוורור הטבעי במבנה  תיסגר או תיפתח בהתאם לנתונים על רוחות באותו יום והעדפות העובד לאוויר צח ובידוד אקוסטי. כמו כן, פתיחת מעטפת הבניין לאוויר הצח בשעות של אי-שימוש עשויה למנוע תופעות לוואי של אוויר ממוחזר (כדוגמת כאבי ראש וסחרחורות) והתעבות אדים בתוך מעטפת הקיר. במידה והחברה דוגלת במדיניות המאפשרת איוש עמדות דינמי (שבה לרוב העובדים אין עמדה קבועה), מערכת ה-IoT תארגן מחדש באופן אוטומטי את עמדות העובדים מדי יום בהתאם ליומן הפגישות והמשימות של כל עובד. אלגוריתם יקבץ יחד עובדים בעלי העדפות אקלים דומות על מנת לחסוך באנרגיה ולהנעים עבורם את סביבת העבודה, ויכבה את התאורה והמיזוג באגפים שאינם בשימוש. בניין EDGE שנבנה לאחרונה באמסטרדם עבור חברת הייעוץ האסטרטגי Deloitte (שבה לרוב העובדים אין עמדות קבועות), השיג באמצעות שיטה זו את התארים הנכספים "הבניין הירוק בעולם" ו"הבניין החכם בעולם " - בו-זמנית(3).

 

מלבד יישום מערכת IoT, המפתח למשרד העתיד טמון בפיתוח אסטרטגיה הממקמת סוגיות קיימוּת, יעילות ואדריכלות תחת אותה מטריה. ההזדמנויות הן אינסופיות, אך מהן ההשלכות האפשריות של שיטת ה-IoT?

ראשית, ישנה סוגיית הזכות לפרטיות והבעייתיות בכך שלמעביד גישה למידע אודות מיקום העובד בכל נקודת זמן. למרות שבפרוייקט EDGE המערכת יושמה תוך התחייבות המעביד שלא לדרוס את זכויות העובדים לפרטיות, אין ספק כי אם המערכת תיושם יידרש גיבוש תקנות פנימיות עם ועד העובדים (ואם בקנה מידה רחב יותר, גם חקיקה מתאימה) כדי לשמר את האיזון בין עובד למעביד. מעבר לכך, על הארגון לאבטח את המערכת באופן דקדקני ביותר, היות והימצאות שביב מידע רגיש בידי גורם עויין (לדוגמה, על כך שעמדת האבטחה בכניסה אינה מאויישת ברגע מסוים) עשויה לסכן את הארגון באופן שאף פרודוקטיביות לא תוכל לפצות עליו.

 

עם זאת שתכונות מסויימות עשויות להציב בעיות אתיות ולוגיסטיות בפני "הבניין החכם" ומערכת ה-IoT, חשוב לזכור כי האלמנטים השונים בבניין לא בהכרח תלויים זה בזה. למרות שהפרמטרים במערכת תורמים זה לזה, לכל אחד רמת אוטונומיה משלו. לדוגמה, כדי להתגבר על סוגיית הפרטיות, ניתן לבטל את התכונה המאפשרת ארגון שולחנות דינמי בהתאם למיקום הסמארטפון של העובד (כפי שעושות המערכות המתקדמות) ולהתנות את פעולת המערכת בהעברת כרטיס מגנטי בכניסה לבניין. מפאת טבעהּ של טכנולוגיה זו כצומחת ומתפתחת, ישנם מספר אתגרים לפתור - אך ההבטחה בהחלט מצדיקה את המאמץ.

 

1. Seth Porges, “Your Air-Conditioned Office Could Be Hurting Your Productivity—Here’s How to Fight Back.” Bloomberg.com, 23 August, 2016.

2. Eric Brown, “Who Needs the Internet of Things,” Linux.com. Published Sep 13, 2016.

3. Tom Randall, “The Smartest Building in the World.” Bloomberg.com. Published Sep 23, 2015.