לאחרונה גוברת הרגולציה בתחום הפיקוח על עבודות הבנייה ומתאפיינת באכיפה מאסיבית של חוקי הבטיחות בפן הפלילי.
קיימת מגמה הולכת וגוברת לפתוח בחקירה פלילית ולנקוט במעצרים בכל תאונת עבודה המתרחשת באתרי בנייה ומפעלים. ראו בנושא, דו"ח מבקר המדינה משנת 2018: "מספר ההרוגים בענף הבנייה זינק בשנים האחרונות ולפיכך ראוי שהמשטרה, הפרקליטות ומנהל הבטיחות יוסיפו ויפעלו לגיבוש תשתית ראייתית בתיקי תאונות עבודה וזאת להגברת אפקטיביות האכיפה".
שדרוג האכיפה בא לידי ביטוי בהקמת יחידת חקירות חדשה בלהב 433 אשר תתמקצע באופן מובהק בנושא תאונות עבודה וכן ברצון להגדיל את כמות מפקחי הבטיחות במשרד התמ"ת וברצון לחייב כל חברה ציבורית לדווח לציבור משקיעיה על תאונת עבודה כאירוע מהותי המצדיק דיווח בורסאי.
כל הרשויות המנהליות הנוגעות בדבר התאחדו והקשיחו את עמדתם בנושא הפליליזציה בתאונות עבודה. הדבר מוביל להגברת האינטרס הציבורי בהעמדה לדין בתיקי תאונות עבודה, כזה שיוביל לריבוי מעצרים וריבוי כתבי אישום, הקשחת העמדות העונשיות מצד הפרקליטות והחמרת הענישה מצד בתי המשפט – צפויה לנו מטוטלת של ממש.
אם בעבר, הסתפקו בפעולות של הסרת המחדל הבטיחותי, פיצויי הנפגעים וענישה חינוכית, כיום, המצב הוא שונה לחלוטין ולהערכתנו, לא רחוק היום שינסו להוציא את העבירות הנ"ל מתחום עבירות הרשלנות על מנת שיוכרו כעבירות מחשבה פלילית/ אדישות ועבירות הריגה- בנושא זה כבר תוקנו עבירות ההמתה בספר החוקים. נראה כי לא רחוק היום מכך.
שלבי הליכי האכיפה בתאונות עבודה:
כאשר מתרחשת תאונת עבודה באתר בנייה או במפעל כלשהו, המקרה מדווח מיידית למשטרת ישראל ולמקום מוזמנים חוקרי משטרה, אנשי זיהוי פלילי ומפקחי בטיחות של משרד התמ"ת. שני הגופים משלבים כוחות וחוקרים את כל המעורבים בתאונה. באופן מידי נחקרים גם נושאי המשרה בחברה, יועץ הבטיחות, סמנכ"ל, מנכ"ל ולעיתים גם בעלי החברה. כולם יחקרו בפלילים. החשיפה – עונשי מאסר. נושאי המשרה יחקרו בדבר פיקוחם על העובדים, פיקוחם על העבודה ועל אתר העבודה החוק מאפשר לחוקרים לסגור את אתר הבנייה לאלתר, לדרוש מסמכים, לתפוס מחשבים ולהיעזר במומחים לצורך חקירת נסיבות התאונה. לעיתים, המקרה יצריך בקשה למעצרם של החשודים והמנהלים כדי למצות את פעולות החקירה ולמנוע את החשד בשיבושה ויתכן כי האירוע יקבל סיקור תקשורתי נרחב.
לא די בכך שהתאונה תגרום לטלטול התאגיד, עובדיו ומנהליו, המעצר והחקירה יוסיפו על כתפיהם של המעורבים משקל כבד מנשוא. כך גם המשפט הפלילי הממושך, והפגיעה התדמיתית יגרמו לנזקים קשים.
יתכן ובמשפט ידרשו להטיל אחריות אישית על המנהלים ועל התאגיד עצמו וזאת לפי האמור בסעיף 222 לפקודת הבטיחות בעבודה: "חברה, אגודה שיתופית או כל חבר בני אדם שעברו אחת מהעבירות לפי פקודה זו רואים כאחראי לעבירה גם כל מנהל, שותף או פקיד אחראי ואפשר להביאו לדין כאילו עבר הוא את העבירה אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ונקט באמצעים סבירים למניעת העבירה."
מהם האמצעים הסבירים למניעת החשיפה הפלילית:
החברה ונושאי המשרה בה חשופים לאחריות פלילית ממשית בגין כל תאונת עבודה. כדי להימנע מכך, עליהם לפעול לצמצום מרחב הרשלנות ולנקוט באמצעים סבירים אשר יניחו את דעת הרשויות בדבר חפותם ופעילותם התאגידית והבטיחותית התקינה.
כדי לנקוט באמצעים סבירים ממשיים, כל חברת בנייה נדרשת לפעול בגישה של BEYOND THE LAW ולהקים מנגנון פיקוח חיצוני ונפרד למניעת תאונות עבודה. מנגנון הפיקוח יכלול בנוסף מחלקת ציות פנימית אשר תחשוף ותברר מיוזמתה מקרים של 'כמעט ונפגע' תכלול ענישה פנים ארגונית ותקים מאגר נתונים להערכת כשל בטיחותי באתרי הבנייה. בכך, החברה ומנהליה ינהגו מעל המצופה מהם למניעת עבירת הבטיחות ונוכל לצמצם באופן משמעותי את תאונות העבודה ואת חשיפת החברה, המנהלים והעובדים לפלילים.
מאת עו"ד ארז אבוהב, ארז אבוהב, משרד עורכי דין