פארק השעשועים מתחיל להתרוקן ממבקרים. מחקר מקיף שנערך לאחרונה על ידי מכון מחקר יפני (Nomura ), מראה כי ישנה ירידה של כ- 20% בכמות ההורדות של אפליקציות בשנת 2016 ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. נכון שיש עדין אפליקציות שמראות גדילה משמעותית משנה לשנה, כגון אובר או סנפצ'ט המציגות צמיחה מרשימה של למעלה מ- 100% בהורדות ביחס לשנה קודמת. אבל בבדיקת המספרים הגדולים, השוק מצטמצם.

לא ניתן לקבוע אם הסיבה היא שהפסקנו להתרגש ממה שיש לעולם האפליקציות להציע או בגלל שיש לנו את כל מה שאנחנו כבר צריכים, אבל עם הנתונים אי אפשר להתווכח.

מספר ההורדות הממוצע למשתמש, ירד משמעותית במשך השנים האחרונות. עוד בשנת 2014 נתונים הראו כי למעלה מ- 65% מהמשתמשים הבגירים בארה"ב הורידו קרוב לאפס אפליקציות בממוצע לחודש (נתוני חברת ComScore). למעשה אם הורדתם השנה למעלה מאפליקציה אחת בחודש, אתם הרבה מעל הממוצע העולמי. רוב המשתמשים רק מורידים את האפליקציות ה"רגילות" שלהם, אלו שנדרשות להם לצורך ניהול חייהם הפרטים והמקצועיים או אפליקציות שנגררות מטלפון לטלפון מכח האינרציה.

מבחינת חברות הסטארט אפ הישראליות, המתפתחות טכנולוגיות או פתרונות מבוססי אפליקציות, יש צורך אמיתי להגדיר מחדש את הסיכוי והסיכון.

התחרות בשוק האפליקציות זינקה משמעותית בשנים האחרונות. בסוף שנת 2008 היו בחנות של אפל כ- 15,000 אפליקציות, כיום ישנן למעלה מ 3.5 מיליון אפליקציות בחנויות גוגל ואפל. רוב האפליקציות נמצאות בסביבה רוויה באלטרנטיבות. לכל תחום יש מוביל שוק ומותג חזק, אבל גם עשרות מתחרים. אפליקציות לא מוסרות מהחנויות, ולכן החנויות רק גדלות – המלאי גדל, הביקוש יורד והתוצאה ברורה.

כל האפליקציות מתחרות על 'שטח הנדל"ן' היקר ביותר בעולם שנמצא בשלושת העמודים הראשונים של כל מכשיר טלפון. כל "קוביית אפליקציה" במסך שווה מאות מיליוני דולרים. ובשביל לקנות את הקובייה הזו (או למעשה לשכור אותה לטווח קצר), צריך משאבי שיווק אדירים. מחקר שביצעה חברת נילסן בשנת 2015, הראה שמשתמש בגיר ממוצע משתמש בכ- 26 אפליקציות בחודש בלבד. שיעור שימוש זה לא השתנה מאז 2012, ואפליקציות חדשות נדרשות לבסס את מיקומן אצל קהל היעד שלהן באותה רשימה קצרה.

נשמעו לא מעט התבטאויות של מנהלי קרנות כי התלהבותם מהשקעה באפליקציות מובייל נגוזה. עלויות הפיתוח, השיווק המאסיבי, כשלים במנגנוני המוניטיזציה והחסמים בהגעה ל"מסה קריטית", לא מצדיקים בעיניהם את הסיכון בהשקעה.

כמובן ישנם חריגים, יזמים עם אפליקציה פורצת דרך, כזו שמערערת את מוסכמות העולם, מגדירה מחדש את הצורך ומוצאת את דרכה למסך הקטן. כמו כן, לא תמיד חייבים להיות מוביל שוק, לעיתים אפליקציות עם פתרון ייחודי ודרישת שוק, או מנגנון מוניטיזציה מתוחכם, מצליחות היכן שהגדולים נכשלים.

נראה כי שוק האפליקציות הגיע למיצוי, והחל תהליך דעיכתו. המין האנושי מראה סימנים כי הוא כבר מוכן למדיום הבא שיוביל לעולם של חדשנות. בארץ, קיימים כבר מספר מיזמים איכותיים אשר עובדים מזה זמן, על פיתוח פלטפורמות חדשות אלו, כגון VNS, Lumus, Meta ו- Infinity AR, שכבר הצליחו לגייס עשרות מיליוני דולרים עבור הפלטפורמות החדשות.

המגמה העכשווית נוטה לכיוון משקפי המציאות המדומה. אבל יש הגורסים, ואנוכי עימם, כי מדובר במילוי חלל זמני עד להגעת משקף המציאות הרבודה והאפליקציות שילוו אותו. שכן אז, יפתחו בפנינו שוב שערי פארק שעשועים חדש.

הכותב הוא יזם ושותף במחלקת מיזוגים ורכישות ומחלקת טכנולוגיה במשרד עוה"ד ברנע ושות'.