אמריקאי סטיבן אייברי נשפט ל-32 שנות מאסר בפועל בגין פשע שלא ביצע. הוא נעצר בשנת 1985 בחשד לאונס וניסיון לרצח ולמרות הספקות הכבדים שעלו כבר בראשית החקירה, הורשע ונשלח לכלא. זה היה תיק מכור מראש. לסנגוריו של סטיבן שפעלו בשיטות ה-old school" " לא היה שום סיכוי כנגד הקיבעון המחשבתי ששרר בקרב צוות החקירה והתובעים שטיפלו בתיק.
ב-2003, כעבור 18 שנים מאחורי סורג ובריח, אייברי זוכה ושוחרר במסגרת תכנית ה"חפים מפשע של ויסקונסין", כאשר התברר כי הראיות שנמצאו בזירה לא תאמו לפרופיל הDNA  שלו. הדו"חות המשטרתיים שפורסמו עם שחרורו של אייברי מהכלא חשפו שורה ארוכה של מחדלים מצד אנשי החוק אשר הובילו להרשעה של אדם חף מפשע.

כמי ששירת במשטרת ישראל כתובע וכראש מחלקת החקירות בעברו - נדהמתי לגלות כיצד אנשי החוק התעלמו באופן שיטתי מהעובדות שתמכו בגרסת חפותו של אייברי, וכפרקליט המתמחה בבניית אסטרטגיה משפטית -  לא יכולתי שלא לתהות כיצד הייתה מתנהלת ההגנה של אייברי בניצוחם של פרקליטי "הדור החדש".

 

הטיית אישוש בהליך המשפטי: תיק מכור מראש

כולנו מכירים את התופעה. אנו ננעלים על תסריט מסוים, אוספים בשקדנות כל פרט שתומך בו וכאשר עולות הספקות, אנו מגרשים אותם כמו זבוב טורדני. פסיכולוגים קוראים לזה הטיית אישוש - הנטייה לחפש, לפרש, להעדיף, ולזכור מידע שמאשר את האמונות או ההשערות שלנו, תוך התעלמות ממידע שתומך באפשרויות חלופיות. הטיית אישוש תורמת לביטחון עצמי מופרז באמונות אישיות ויכולה לשמר או לחזק אמונות למרות קיום ראיות מנוגדות.

תיק האונס של סטיבן אייברי היה רווי בראיות מזכות. 16 עדים העידו כי זמן קצר לפני האירוע אייברי שהה יחד עם אשתו וילדיו כ-80 קילומטרים מחוף מניטואה במדינת מישיגן, המקום בו הותקפה באכזריות פני ברנסטין (קורבן העבירה). סטיבן עצמו הכחיש בתוקף את האשמות נגדו, אך הקורבן זיהתה אותו (בביטחון רב) במסדר זיהוי ואייברי נשפט על לא עוול בכפו ללא פחות מ-32 שנות מאסר בפועל.

הוא היה אז בן 22, נשוי מזה שנתיים ללוקי מת'ינסן ואב לארבעה - רייצ'ל, ג'ני והתאומים וויל וסטיבן שנולדו ימים ספורים לפני מעצרו.

18 שנים מאוחר יותר, במסגרת פרויקט החפות של מדינת ויסקונסין, תיק האונס נפתח מחדש. בוצעה בדיקה נוספת של ממצאי DNA  שהתגלו בזירה: הממצאים לא תאמו את הפרופיל של אייברי.

הדו"חות המשטרתיים שנחשפו עם שחרורו של סטיבן מהכלא ב-11 בספטמבר 2003 הראו כיצד מן הרגע הראשון התעלמו החוקרים והפרקליטים המלווים מעובדות שלא עלו בקנה אחד עם השערותיהם הראשוניות. בשלב מאוחר להרשעתו של סטיבן, שעה שכבר ריצה מאסר של כמה שנים, הגיע מידע מכריע מהכלא לפיו גרגורי אלן, עבריין  מין  מורשע, התוודה בביצוע האונס ואף טען שאדם אחר שילם את המחיר על כך במקומו.
תגובתו של השריף והחוקרים הייתה:

"Don’t bother yourself with that anymore, we have the right person in jail" – ובתרגום חופשי:  אל תתייחסו ברצינות למידע הזה, האשם האמיתי נמצא בידנו מאחורי סורג ובריח. 

בשנת 1983, שנתיים לפני אירוע התקיפה של פני ברנסטין בגינו הורשע אייברי, תקף גרגורי אלן אישה אחרת באותו המקום. בשנת 1985 בעוד המשטרה מיקדה את מאמציה באיסוף הראיות נגד אייברי, כאשר במקביל אלן היה משוחרר תחת מעקב משטרתי בשל היסטוריית האלימות שלו כנגד נשים, אלן, בן גילו של אייברי ובעל חזות דומה לשלו, מעולם לא נכלל ברשימת החשודים הפוטנציאלים בתיק האונס של ברסטין, ותמונתו לא הוצגה לקורבן במסדר זיהוי.  בדיקת ה DNA שכאמור זיכתה את סטיבן אייברי לאחר 18 שנה של ישיבה בכלא, תאמה להפליא ל....גרגורי אלן. 

 

ביצוע חקירה עצמאית ובלתי תלויה – חובתו של הפרקליט

"הטיית אישוש היא סוג של חשיבה סלקטיבית המתרחשת כאשר המחליט חותר באופן פעיל אל ממצאים המאשרים את השערותיו, תוך ייחוס משקל חסר לממצאים שסותרים אותן", כתב במאמרו פרופ' חמי בן נון, והוסיף: "גם השופט הקפדן ביותר אינו יכול להתגבר על השפעתן, כי מוחנו מחווט לטעות בגינן".

ואכן, סטיבן אייברי נתפש כ"האנס המושלם". בן למשפחת סוחרי גרוטאות המבודדת מהקהילה המקומית של מחוז Manitowoc, שכבר הספיק להסתבך עם החוק ועל הדרך גם להרגיז כמה אנשים חשובים – התאמה מושלמת לפרופיל של אלמוני שתקף את פני ברנסטין.   

המשטרה כשלה בעבודתה והפרקליטות בלעה את פיתיון, אך חמור מזה בעיניי, היא העובדה שפרקליטיו של אייברי נמנעו מלבצע צעדים קריטיים כמו פעולות חקירה עצמאיות כנגד חשודים נוספים ובתוכם גרגורי אלן, ובכך ולא מנעו את התוצאה העגומה של שליחת אדם חף מפשע למאסר ממושך מאחורי סורג ובריח.

רבים מכם ודאי מביטים כעת בכעס ושואלים עצמם האם תפקיד פרקליטו של החשוד הורחב עתה גם לביצוע החקירה?? התשובה היא בדיוק ההבדל בין דור ה- OLD SCHOOL לבין דור ה- NEW SCHOOL.
אילו פרקליטיו של אייברי היו שוכרים משרד חקירות, הם היו מגלים שבסביבתו של החשוד המרכזי ישנו אדם אחר שביצע מעשים דומים, הן מבחינת שיטת הביצוע והן מבחינת מקום ביצועם, ומציגים ראיות שהיה בהן כדי לגרום לסדק בקיבעון המחשבתי ששרר בצוות החקירה והתובעים שטיפלו בתיק.

כחלק מאסטרטגיית ניהול תיק, מחובתו של הפרקליט להיות מודע לקיומן של ההטיות והשפעותיהן, ובד בבד למצוא דרכים לרסן ולהפחית את השלכותיהן, בייחוד ובעיקר בשלבים המוקדמים של ההליך הפלילי, לפני שיהיה מאוחר מדי.

 

שיטות ההגנה של "הדור החדש"

כיום הדרכים והשיטות לביצוע חקירות עצמאיות השתנו והשתפרו ללא היכר, דוגמת משרדי חקירות המתמחים באיסוף ראיות או מעבדות סייבר בעלות אמצעים טכנולוגיים מתקדמים ביותר, לעתים מתקדמים בהרבה מהאמצעים העומדים לרשות החוקרים שמנהלים את החקירה.
משכך, בשנים האחרונות נוטה המשטרה לאמץ ממצאים מעין אלה לחיקה ולבחון אותם בתוך מכלול הראיות שמונחות לפתחה.
רק לפני ימים ספורים, נסגר במשרדנו תיק של לקוח, פרקליט מכהן, בו התקבלה חוות דעת של מעבדת סייבר, שהציגה ראיות אובייקטיביות השוללות את מעורבותו במעשה שיוחס לו  ותרמה באופן משמעותי לסגירת התיק כנגדו.

ליווי בחקירה הוא שלב קריטי באסטרטגיית ניהול תיק הטומן בתוכו פיקוח הדוק על חקירה משטרתית וביצוע פעולות בלתי תלויות. פרקליטי ה"דור החדש" עומדים בקשר עם החוקרים במטרה "לחוש את הדופק" ביחס להתפתחות התיק וכיוונו, מלווים את החקירה, מדריכים את החשוד כיצד להתמודד עם המצב אליו נקלע, מזהים בזמן אמת את הספקות בקרב החוקרים עצמם ובמקביל מציגים אפשרויות חלופיות בליווי ראיות מזכות שטרם הוצגו בפני הצוות החוקר.

 

רשימה ביבליוגרפית

חמי בן נון, על שלושה כשלי המערכת ועל ארבעה לא אשיבנו", נבו מאמר דעה 2014.

John Ferak, "Steven Avery Case Timeline: Update", Post-Crescent, part of USA TODAY NETWORK, 3 February 2016; accessed 14 August 2016.

Kurt Chandler. "Blood Simple". Milwaukee Magazine 1 May 2006; retrieved January 11, 2016.

Scott Plous, The Psychology of Judgment and Decision Making, McGraw-Hill Education, 1993.