לפני חודשים ספורים אירחתי חבר שלא ביקר בישראל קרוב לעשור. כשנסענו בנתיבי איילון הוא לא הסתיר את תדהמתו. אנחנו, הנייטיבס, לא שמים לב כיצד המגדלים החדשים מתנשאים מעלינו במהירות מסחררת. ואין פלא. עתודות הקרקע הולכות ומצטמצמות והערים בישראל, במיוחד בגוש דן, צומחות לגובה כמו פטריות אחרי הגשם.  ערי המגדלים כאן והן קורות עכשיו. זה הזמן לעצב את קו הרקיע של הערים, לצייר קו ססגוני שיהווה את סימן היכר של המטרופלין הישראלי.

 

זו אינה משימה פשוטה. מגדל הוא חיה מורכבת מאד, אשר נדרשת להתמודד עם שלל אילוצים. בראש ובראשונה פונקציונליות, או התאמה מיטבית למשתמשים ולדיירים – בין אם מדובר במגדל מגורים, מלון או מבנה משרדים - וחלקם נאלץ להתמודד עם כולם ביחד, במה שקרוי ׳עירוב שימושים׳. הקומות חייבות להיות בנות-שיווק – להשכרה או למכירה – או במונחים נדל״ניים, עליהן להיות יעילות מבחינת יחסי הברוטו-נטו, לאפשר חשיפה מרבית לאור יום ולאפשר לדיירים גמישות תכנונית סבירה. אין לשכוח כי הרוב המוחלט של המגדלים מהווה תוצר של פעילות יזמית, ובסוף היום שורת הרווח בתחתית גיליון האקסל היא הגורם המכריע בתהליך קבלת ההחלטות בנושא תכנון המגדל. אל מערכת שיקולים זו על היזם להוסיף יעילות אנרגטית, מהירות ופשטות ביצוע, רישוי (צרה צרורה) ועוד היבטים רבי משקל ודאגות.

 

התוצאה הארכיטקטונית של שיקלול הגורמים הללו היא לרוב קופסת זכוכית. אין רע בקופסת זכוכית תמירה. ההיפך. האחת יפה, השניה מהממת ועוד עם קרניזי אבן, גם השלישית סבבה, אבל אחרי עשרות קופסאות זכוכית הפזורות בכל מקום, העיר - כל עיר - רוצה גם מגדלים אחרים. מגדלים עם נוכחות סקסית.

זו כלל אינה גחמה אדריכלית. לניראות של המגדל יש גם אפקט מיתוגי-שיווקי, ובמיוחד חשיבות אורבנית ותרבותית. המגדלים, בטכנולוגיית הבניה הנוכחית, יאריכו הרבה אחרינו, וזו אחריות כבדה. אז בכדי ליצור מגדל שהוא ׳לנדמרק׳, יש להוסיף תשוקה לשיקולי הייזום והתכנון האדריכלי, כזו היוצרת עניין ומתח בין הפרגמטי למוחצן.

 

באמצעות תיאור ותמונות של שני מגדלים חדשים בתכנון ׳אורבך הלוי אדריכלים׳, אראה כיצד התמודדנו עם נושאים אלה. אני מאמין כי על קו רקיע של מטרופולין להיות מעניין וסקסי. אך פירוש הדבר אינו מגדלים ׳משוגעים׳, אלא דווקא מבנים יעילים בעלי סילואטה מיוחדת, המתכתבים עם סביבתם ומייצגים נאמנה הן את העיר בה הם נטועים, הן את חיי תושביה והן את הזמן בו נבנו.

 

מגדל הצמידים, רמת החייל, תל אביב

הפרויקט, הנמצא בביצוע, הינו מגדל עם שטחי משרדים ומסחר להשכרה (נכס מניב) שיוזמת חברת YBOX. המגדל יכלול 18 קומות מעל קומת הקרקע, לפי זכויות בניה מתוקף תב״ע חדשה שמקדמת עיריית תל אביב. 

אסטרטגיית התכנון התמודדה עם מספר אספקטים: ניראות הבניין לאורך ציר ראול ולנברג, יצירת פיאצה מסחרית בקומת הקרקע ובעיקר התמודדות עם בעיית הגובה. מדוע בעיית גובה? כי מגדל בן 18 קומות, עם קומה טיפוסית בשטח שבין 1,200 עד 1,400 מ״ר, הינו נמוך מדי ובעל פרופורציות ״גוציות״!

לכן, בכדי לייצר תמירות ארכיטקטונית, פיצלנו את הקומה הטיפוסית לשני אגפים. הקטן מבין השניים הופנה לכיוון דרום, פניו אל התנועה הזורמת אל רמת החייל וצורתו האליפטית מדגישה את גובהו. אגף זה עוצב כמגדל צמידים יוצא דופן. הצמידים נוצרו ע״י הבלטת רצפות הבטון הקומתיות מעבר לקו החלונות  ועל ידי תכנון קורות פלדה מרחפות הרתומות לשלד הבניין. חיפוי רכיבים אלה בפחי אלומיניום מאולגנים יוצר את אפקט הצמידים.

האגף הצפוני, הגדול,  עוצב כרקע אחורי ונייטרלי למגדל הצמידים. צורתו המלבנית הפשוטה והפרטים הנקיים של קיר המסך אינם מתחרים בצמידים, אלא מדגישים אותם. פשטות זו מתורגמת לעלויות בניה תחרותיות כך שמחירו הכולל של הפרויקט אינו חורג מעלות הקמתם של מגדלי משרדים מודרניים בהיקף דומה - והתוצר הסופי, הניכר היטב לעין, הוא תכשיט בגובה 80 מטר.

 

מגדל מטרומול, רחובות

מגדל ׳מטרומול׳ בנוי בפארק ת.מ.ר ברחובות ומתנוסס לגובה של 19 קומות משרדים מעל שתי קומות מסחריות. המגדל הינו המבנה השלישי מתוך חמישה שאנו מתכננים על חטיבת הקרקע של חברת ׳עוגן נדל״ן׳. המתחם כולל מרכז מסחרי, מלון וכאמור מבני משרדים.

מיקומו האסטרטגי של הפרויקט הוא בעל חשיבות רבה: בקצה פארק ת.מ.ר, בסמיכות למכון ויצמן, צמוד לתחנת הרכבת ועל ציר התנועה הראשי בין נס ציונה לרחובות. את הנתונים האלה אפשר לתרגם למילה אחת: ניראות. מגדל מטרומול ניבט למרחקים גדולים מאד. עובדה זו חייבה אותנו להתייחס לעיצוב המבנה כאל 'לנדמרק'.

הפתרון שנבחר הינו שילוב מפתיע בין קומה פשוטה ויעילה לבין עיבוד קומת הגג הטכנית, כך שמתקבלת סילואטה של קפסולה גבוהה שנחצתה לשניים. תכנונו על הציר דרום-צפון אפשרה לנו לתכנן קיר מסך יעיל הפונה צפונה, בעוד שהחזית הדרומית מחופה בפריקסטים עם חלונות שקועים ומוצללים.

העובדה שהפרויקט מתבסס על פרטים מתועשים וצנועים אינה פוגמת ביופיו. הניקיון הארכיטקטוני והצללית המיוחדת של המגדל מתכתבים הן עם מאיץ החלקיקים המופלא במכון ויצמן והן עם מבני מחקר ופיתוח בפארק ת.מ.ר.

אורי הלוי, שותף מנהל במשרד אדריכלים אורבך הלוי