בשנת 2014 בוצעו בארה"ב ובאנגליה סה"כ 275 ו-139 הנפקות ראשוניות, שבמסגרתן גויסו כ-85 מיליארד דולר וכ-15 מיליארד פאונד (בהתאמה). החברות הישראליות בלטו במספר ההנפקות הראשוניות בארה"ב ובאנגליה והמספרים מדברים בעד עצמם: 14 חברות ישראליות ביצעו הנפקות ראשוניות בבורסות בארה"ב ו-9 חברות ישראליות ביצעו הנפקות ראשוניות בבורסה בלונדון. בישראל, בוצעו בבורסה בתל אביב 5 הנפקות ראשוניות של חברות ישראליות אשר במסגרתן גויסו כ-1.4 מיליארד ש"ח. כן, בשנת 2014 בוצעו בבורסה בתל אביב 5 הנפקות אגרות חוב של חברות נדל"ן אמריקניות אשר במסגרתן גויסו כ-4 מיליארד ש"ח.

אך ההצלחה של החברות הישראליות לא נמדדת רק במספר ההנפקות המרשים בשנת 2014, אלא בהבנה ובבחירה של הזירה המתאימה ביותר עבור החברה המנפיקה. כל זירת מסחר, בארה"ב, אנגליה וישראל, הינה בעלת מאפיינים ורגולציה ייחודיים לה אשר משפיעים על ההחלטה של החברה הישראלית אם לבחור בה כזירה המתאימה להנפקה.

בשנת 2012, נחקק בארה"ב חוק שנקרא ה-JOBS Act . ראשי התיבות של החוק, Jumpstart Our Business Startups, ובתרגום חופשי, "התניעו את עסקי חברות ההזנק שלנו", מסכם את הרעיון המרכזי שלשמו הוא חוקק - להקל על חברות הזנק לבצע הנפקות ראשוניות בשוק ההון האמריקני. החלק העיקרי בחוק אשר משפיע על החברות הישראליות, הוא ההגדרה של חברות צומחות - Emerging Growth Companies (EGC). חברות EGC הן בעיקרון חברות אשר ההכנסות השנתיות שלהן לא עלו על מיליארד דולר בשנת הכספים האחרונה. הגדרה רחבה זו כוללת בחובה את רוב החברות הישראליות שהנפיקו לראשונה את מניותיהן בארה"ב בשנת 2014.

חברות ה-EGC זכאיות למספר הקלות רגולטוריות בהנפקות ראשוניות. בין ההקלות ניתן למנות, בין היתר, את האפשרות להגיש דוחות כספיים מבוקרים של שנתיים אחורה במקום שלוש שנים, החברה אינה חייבת לכלול מידע וניתוחים פיננסיים שנוגעים לתקופה לפני הדוח הכספי המבוקר המוקדם ביותר שהוגש במסגרת ההנפקה הראשונית, חברות רשאיות לבצע בדיקות עם משקיעים פוטנציאליים לפני הגשת התשקיף האם יהיה להם עניין להשתתף בהנפקה ועוד.

באנגליה ניסו להתחרות עם ההקלות שהביא עימו ה- JOBS Act באמצעות מתן הקלות לחברות צומחות שיכללו ברשימת High Growth Segment. אולם מכיוון שהרשימה הזאת מופנית לחברות שהתאגדו באירופה, השפעתה הייתה מוגבלת יחסית ל-JOBS Act, מלבד מקרים יוצאי דופן כמו של החברה הישראלית Matomy Media, אשר קיבלה אישור מיוחד להיסחר ברשימה זו.

רשות ניירות ערך והבורסה בתל אביב לא קפאו על השמרים בעניין זה. לשם כך, בשנת 2012 הקימה רשות ניירות ערך בשיתוף הבורסה בתל אביב את הוועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח (מו"פ). הרעיון המרכזי מאחורי הקמת הוועדה היה לייצר הקלות ותמריצים לחברות היי-טק, בעלות מאפיינים מסויימים, על מנת לעודד אותן להנפיק את ניירות הערך שלהן בבורסה בתל אביב. המלצות הוועדה עברו בקריאה ראשונה בכנסת כחוק המו"פ, כאשר שתיים מהמלצות הוועדה החלו להיות מיושמת בשנת 2014. הראשונה, השקת מדד חדש בשם "טק עילית" אשר כולל חברות היי-טק ישראליות שניירות הערך שלהן נסחרים בבורסה בתל אביב והן חברות היי-טק שניירות הערך שלהן נסחרים רק בשווקים זרים. ההמלצה השנייה היא אישורו של דירקטוריון הבורסה להנחיות חדשות לרישום קרנות היי-טק נסחרות אשר תפעלנה במתכונת של קרנות נאמנות סגורות.

עושה רושם שהתחרות שנוצרה וממשיכה להתרחש בין שוקי ההון בארה"ב, אנגליה וישראל פועלת בסופו של יום לטובת החברות. שווקים אלו מאפשרים לחברות, ישראליות וזרות כאחד, לבחור היכן לגייס הון, לפי מאפיינים וכללים ברורים, וכן האם ברצונן לעבור ולהיסחר בשוק הון חלופי, או האם דווקא להנפיק בשוק הון נוסף ולהפוך לחברה דואלית. האפשרויות הן רבות ומחייבות את החברות המנפיקות ו/או הנסחרות בזירת מסחר מסוימת לבחון באופן שוטף ביחד עם יועציהן המשפטיים והפיננסיים את זירת פעילותן הפיננסית המתאימה באותה עת בצורה המיטבית לפעילותן.

הכותבים הם ממשרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר ברץ.