על פי ממצאי מכון המחקר IVC ופירמת KPMG, הושקעו בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה בלבד כ-4 מיליארד דולרים בחברות הייטק וביו-טק ישראליות. הרבעון האחרון של השנה מסתמן כממשיך מגמה זו, תוך שיביא לשבירת שיאים חדשים מאז החלה המדידה.
סכומים אלו משקפים עלייה של כ-400% מסך ההשקעות שבוצעו בשנת 2012, כ-250% מסך ההשקעות בשנת 2013 וכ-150% בקירוב מסך ההשקעות השנתיות בשנים 2014 ו-2015. אלה הם נתונים מדהימים ללא ספק, המהווים אינדיקציה לעוצמתו של ענף ההייטק הישראלי. על בסיס נתוני העבר, חלק מהשקעות אלה יניבו פרי בשנים הקרובות ויביאו להגברתן של עסקאות מיזוג ורכישה של חברות מקומיות.
ממצאי המחקר עולה מגמה אחרת, שיש בה להעיד על שינוי מסוים שחל בתעשייה ובמאפייניה.
חרף העלייה המטאורית בהיקפי הכספים שהושקעו בישראל בשנה החולפת, מספר העסקאות המדווחות נותר יציב ואף זהה בהיקפו לנתונים המקבילים לשנים 2012-2013, שנים שנחשבות שחונות בהשקעות הון סיכון.
יש בכך ללמדנו על נסיקה בסכומי הכספים שמושקעים בכל עסקה וכן על קיומן של חברות רבות יותר שבהן מושקעים כספים בהיקפים ניכרים.
מגמת צמצום מספר העסקאות והגדלת היקפן הכספי מביאה עמה מטבעה מאפיינים ייחודיים. הגדלת היקפי העסקאות טומנת בחובה עלייה מסוימת בשווי החברות המגייסות, התומכת בכניסתם של משקיעים חדשים או בהשלמתן של עסקאות המשך בסכומים מהותיים.
מן המפורסמות היא, כי השוק המקומי סובל מפערים ניכרים בשוויי החברות לעומת חברות דומות בעמק הסיליקון. פערים אלה מוכרים והם מקור ידוע לתסכול של מנהלי חברות ויזמים.
אלה האחרונים כיתתו רגלם לעבר רחובותיהן של סן פרנסיסקו ופאלו אלטו, בחיפוש אחר משקיעים זרים.
הגדלת ההיקפי הכספים המושקעים בחברות מגדילה גם את הדילול באחזקות של מייסדי החברות, המנהלים והעובדים וכתוצאה מכך, בעת האקזיט המיוחל חלקם בעוגת החלוקה יקטן.
אחת הסיבות לכך היא מבנה הון המניות של חברות המגייסות השקעות הון סיכון ומודל ההשקעה בתחום, במסגרתו, על פי רוב, מוקצות למשקיעים מניות בכורה.
בין הזכויות הצמודות למניות אלה, עומדת למשקיעים הזכות לקבל את כספם בחזרה קודם לחלוקת הכספים לבעלי המניות האחרים (והם בתוכם) על פי חלקם היחסי בהון המניות של החברה.
לכן, לאור הצורך בהשבת ההשקעה למשקיעים השונים, נוצרים לחצים המביאים מייסדים ומנהלים רבים של חברות הזנק לתור אחר פתרונות שונים, אשר תכליתם להבטיח כי בעת מכירת החברה לא יישארו מאחור ויוותרו עם סכום ראוי מספיק בידם, כדי לתגמל אותם על העבודה הקשה שהשקיעו במרוצת השנים.
זהו אינטרס גם של משקיעים, הרואים את התמונה הכוללת שבה פועלת החברה והם עצמם, שליזמים ולעובדים יישאר נתח הוגן בעת מכירת החברה.
כל עוד בכוחם להשפיע על המהלכים בחברה ולהבטיח כי תתקבלנה החלטות מתאימות להגנתם, עומדים לרשות הנהלות החברות מספר כלים כדי לוודא שיצאו ושכרם בידם.
חלק מהחברות אימצו תוכניות תגמול הונית להנהלת החברה (Carve Out Plan), שתכליתן להבטיח כי מנהלים אלה יזכו ראשונים לחלוקת כספי האקזיט או לכל הפחות, יובטח להם חלק מוגדר מראש ממנו.
חברות אחרות אימצו תוכניות שאינן הוניות הכלולות במסגרת תנאי ההעסקה של המנהלים והמייסדים, וכן קיימים גם מצבים של שילוב בין השתיים.
ישנם גם מנגנונים אחרים לטיפול בתגמול המנהלים והעובדים באקזיט, שכוללים תשלומים על ביצועים עתידיים אצל החברה הרוכשת.
תשלומים כאלה, ככל שהם נגזרים מתוצאות עבודת הצוות של החברה הנרכשת, לא יגיעו למשקיעים בחברה הנרכשת.
ארסנל כלים זה משקף סט של שיקולים חדשים עמם חברות בוגרות נדרשות להתמודד, ככל והתעשייה מתקדמת, היקפי ההשקעות עולים והשוק המקומי משתכלל.
לרוב דרישות אלה נתקלות בהבנה מצד המשקיעים, אולם אין תמיד הדבר נכון כאשר המייסדים לא ממלאים עוד תפקידים ניהוליים בחברה.
המגמות שאוזכרו מאפיינות חברות בשלות ויש בהן זיקה רבה למגמות המתרחשות בקרב חברות טכנולוגיה שמושבת בעמק הסיליקון.
בתכליתן של מגמות אלה, הגברת ההגנות על מייסדי ומנהלי חברות לאור התחרות הגוברת בין הקרנות המתקיימת חוף המערבי של ארצות הברית, על ההזדמנות להשקיע בחברות וביזמים המוצלחים יותר. מגמות אלה מופיעות גם בשלבים מוקדמים יותר של חיי חברות ההזנק ואנו מתרשמים כי הן עושות את דרכן יותר ויותר גם לישראל והופכות למקובלות גם אצלנו.
דוגמאות מובהקות לכך הנן השימוש הגובר במניות בכורה שאינן משתתפות בחלוקת הרווחים בעת מכירת החברה (non-participating preferred) וכן בהטמעת מבנים פשוטים יותר של עסקאות מימון חוב, תוך צמצום מאפייני ההלוואה הנכללים בהם (הסכמים כדוגמת SAFE, המשקפים מעין אגרות חוב הניתנות להמרה ואשר אינן כוללות רכיבים מובהקים המאפיינים הסכמי הלוואה, כדוגמת ריבית או פירעון של החוב).
אלה הם מאפיינים חוזיים שעיקרם לייצר סביבה ידידותית יותר לחברות וליזמים ואשר משקפים את אימוצה של השקפה ניהולית מתונה יותר ואוהדת-מייסדים מצדם של משקיעים.
במקביל לכל אלה, אין להתעלם מההתרחבות העצומה שניכרת בסביבה הכלכלית של חברות צעירות בישראל. במרוצת שנת 2016 נוספו עוד עשרות רבות של אקסלרטורים, חממות, מאיצים, מתמחי עבודה משותפים ודומיהם, לנוף המקומי. כל אלה באים לענות על צורך גובר והולך של השוק והפנמה של משקיעים כי מתן שימת לב מוגברת לחברות צעירות מביאה עמה יתרונות אשר יישאו פרי בעתיד.
קרנות הון הסיכון הבינו כי חובה עליהן להיות שחקניות פעילות גם בשוק זה כדי שלא להחמיץ הזדמנויות השקעה איכותיות. במקביל, יזמים הפנימו את היתרונות הגלומים בהצטרפות לתוכניות האצה שונות כדי להכין את המיזמים שלהם לתנאי התחרות בשלבים המתקדמים יותר.
ריבוי הפעילות בקרב חברות המצויות בשלבי הפיתוח המוקדמים (Early Stage), מביאה עמה השפעות חדשות רוחביות לגבי השוק כולו. בד בבד עם מספר החברות הגדל, כך גדלה במרוצת 2016 פעילותם של משקיעים פרטיים בשוק המקומי.
אלה הנם אנג'לים קטנים וגדולים, קרנות הון סיכון קטנות וכן פלטפורמות מודרניות לגיוס הון, כדוגמת מימון המונים (Crowd Funding) ומועדוני משקיעים מתוחכמים. כל אלה מגבירים את היצע הכסף העומד לרשות יזמים צעירים ומביאים להשבחת חברות ההזנק המקומיות.
מגמה זו נתמכת בהקטנה ההולכת וגוברת של סכומי ההשקעה בשלבי ה- Pre-Seed, הנובעת בראש ובראשונה מהעדר צורך של ממש בגיוס הון רב בכדי להמחיש יכולות טכנולוגיות.
כן יש בה להעיד על מוכנות רבה יותר מצד יזמים להאריך את תקופת הנעורים של המיזם ככל הניתן, בכדי להגיע בשלים יותר ומוכנים יותר טכנולוגית ועסקית לשלב גיוס ההון המהותי. מוכנות זו תקנה להם סיכויים גבוהים יותר להבטיח גיוס הון בשווים גבוהים.
