עו"ד ברוריה לקנר היא אחת מעו"ד המוכרות והמובילות בתחום הליטיגציה המסחרית. היא עוסקת בעריכת דין מזה כשלשה עשורים ושותפה מייסדת של משרד בן - שחר, לקנר ושות', בו היא משמשת כראש תחום ליטיגציה מסחרית. מדובר על משרד עו"ד שבין לקוחותיו נמנים גופים מסחריים מובילים ביניהם: בנק דיסקונט, מליסרון, קבוצת גינדי, קניוני עפר, קבוצת אלמוג, קבוצת אדירים ועוד.

בנוסף, מכהנת עו"ד לקנר, מזה 25 שנה כדירקטורית בחברות גדולות במשק, ביניהן חברת חשמל ונתיבי ישראל, מרצה לאחריות נושאי משרה, באוניברסיטת תל אביב לתואר שני במשפט מסחרי בתוכנית ת"א – ברקלי , מכהנת כחברה במועצה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל, כיו"ר פורום המשפטניות של שדולת הנשים בישראל, ומעורבת בעשייה חברתית ענפה, בעיקר סביב חתירה לשוויון וייצוג מגדרי בחברה הישראלית.

לקראת פרסום דירוג נישות עו"ד של DUN'S 100, שאלנו את עו"ד ברוריה לקנר כמה שאלות הקשורות לעשייה היום יומית שלה:

במה מיוחד ושונה תחום הליטיגציה המסחרית מתחומי ליטיגציה אחרים?

"הייחודיות והשוני בין ליטיגציה מסחרית לבין ליטיגציה בתחומי משפט אחרים נובעת, לדעתי, מפערי שליטה וידע, השונים בין תחום זה לתחומים אחרים. בתחומי ליטיגציה אחרים (כמו משפחה, נזיקין, עבודה) בידי עורך הדין מצויים הידע והשליטה בניהול ההליך, והלקוח, ככלל, מקבל את הכרעותיו. לעומת זאת, בתיקי ליטיגציה מסחרית המצב הפוך. כאן הלקוח הוא זה שמגיע מעמדת כח. את ענייני התאגיד מייצגים המנכ"ל, סמנכ"ל הכספים, היועמ"ש הפנימי של התאגיד, אלה אנשי מקצוע מתוחכמים, הבקיאים במטריה הרלוונטית, לעיתים גם בתחום המשפטי. בנוסף, ההליכים עצמם הם חלק מאסטרטגיה עסקית, שיש לה מטרה בפני עצמה. כל זה מציב בפני הליטיגטור המסחרי אתגר מובנה ורף גבוה ברמת השליטה, ההבנה והידע המצופים ממנו בניהול ההליך.

בנוסף, ליטיגטור בתחום המסחרי נדרש להיות מצוי היטב בקריאת דוחות כספיים ולהיות מסוגל להשתלט על חומר מקצועי רב היקף (חוות דעת כלכליות, הערכות שווי לחברות) באינטנסיביות ולעיתים, בלוח זמנים קצר, זהו אתגר מקצועי שלא מאפיין נישות ליטיגציה אחרות".

מה לדעתך הסיבה שלא רואים כמעט נשים בתחום הליטיגציה המסחרית?

"בליטיגציה מסחרית, ובעולם העסקי בכלל, ישנן הטיות מגדריות, מודעות ושאינן מודעות, הנובעות, בין היתר, מהעובדה שבעמדות ניהול בכירות, שם מתקבלות ההחלטות, שיעור הנשים נמוך מאד. זה לא סוד שבהנהלות החברות המסחריות הגדולות ובדירקטוריונים שלהן מכהנים בעיקר גברים ואלה מיוצגים בעיקר ע"י עורכי דין גברים. ליטיגציה מסחרית זו זירה גברית מובהקת.

כדי לפרוץ את ההטיה המובנית הזאת נשים צריכות, בנוסף לחסמים האובייקטיבים הקיימים בדרכן, להתמודד עם חובת הוכחה משמעותית יותר מגברים. בצד כל אלה יש גם את האינטנסיביות המאפיינת את התחום, לכן נשים מעדיפות לפנות לנישות ליטיגציה פחות מוקשות, (כמו משפחה, נזיקין, עבודה) שמאפשרות גמישות רבה יותר בניהול הקריירה ושם הן עושות עבודה נפלאה".

אבל הינה את עוסקת בליטיגציה מסחרית?

"נכון, אבל כמה נשים יש איתי בקבוצה? מיעוט שבמיעוט.

אני, לצערי, לא דוגמא אופיינית, תמיד שיחקתי במגרש של הבנים. אנחנו דוחפות לא פחות חזק מהם, כל ההבדל הוא שאני הייתי מודעת ליכולת הזו, מגיל אפס. בנוסף, זכיתי בפרטנר פמיניסט לגידול הילדים ובמעסיק ליברל, בתחילת דרכי המקצועית. אחרת, זה לא היה מתאפשר".

אז מה צריך לקרות כדי שנראה יותר נשים ליטיגטוריות בתחום המסחרי?

"לחנך אותן מינקות שהן יכולות בדיוק כמו הבנים, ואז לאפשר להן את זה. לקדם מדיניות חינוך לשוויון והסרת חסמים. זהו בדיוק החזון על יסודו הוקם פורום המשפטניות של שדולת הנשים; לגרום לנשים להאמין ביכולתן, ובה בעת, לקדם מדיניות שתאפשר להן לממש אותה".

מהם הגורמים אשר הביאו אותך להיות עו"ד מובילה בתחום שלך?

"קודם לכל, תודה רבה על ההכרה. לשאלתכם, אולי הטוטאליות, התחרותיות, יחד עם אותו אקס פקטור שמייחד ליטיגטורים בנשמה. אולי זו העובדה שאני אף פעם לא מתעייפת מלדייק את הדברים ולנסות למקסם את התוצאה. ברב המקרים מה שעוצר אותי זה הדד ליין להגשה או הרגע בו השופט נכנס לאולם. אני סבורה שבליטיגציה, אי אפשר אחרת".

מדוע חשוב לך להיות חלק מדירוג DUN'S 100 וכיצד הדירוג תורם לך מבחינה עסקית?

"אני מודה ששנים רבות לא השתתפתי במשחק, שאלוני הדירוג היו מגיעים למשרד כל שנה מחדש, והייתי מניחה אותם בצד. הייתה לי אז מחשבה, שאם אנחנו מעניקים שירות מצוין, הלקוחות בכח אמורים להבחין בזה, וזה באמת עבד בהצלחה, שנים רבות. אלא שעם הזמן, שוק עריכת הדין שינה פניו, התחרות הלכה וגברה ונעשה צפוף בצמרת, זה המריץ אותנו לייצר בולטות ולהדהד את האיכויות, היכולות וההישגים של המשרד שלנו, ודירוגי DUN'S 100 הם פלטפורמה מקצועית ראויה לכך".

כיצד את רואה את שוק העבודה של עורכי הדין ביום שאחרי הקורונה?

"אף אחד לא יודע לומר בוודאות, מה תהיינה ההשפעות החברתיות והכלכליות של נגיף הקורונה, אבל כבר עכשיו ברור שהוא ישאיר את עקבותיו בדפוסי העבודה במשרדי עורכי הדין, בהדגש על שניים - חדשנות טכנולוגית ועבודה מרחוק.

עורכי דין ידרשו לשינוי תפיסה והתאמה, שהיא לא טריוויאלית, שתתאפיין ביותר עבודה מהבית ובקיום ישיבות צוות, התייעצויות, הכנת עדים, דיונים בבית משפט (למעט דיוני הוכחות) ובהיוועדות חזותית (וידאו קונפרנס). החדשנות הטכנולוגית והשיווק הדיגיטלי התגלו בתקופה זו במלוא תפארתם ככלי עבודה יעילים, אפקטיביים וזמינים והם כאן, כדי להישאר.

במקביל, יש לזכור שמזה כחודש וחצי פועלת מערכת בתי המשפט, מכח תקנות שעת חירום ומתקיימים בה רק דיונים דחופים ובמספר מצומצם מאד של עניינים. כבר עכשיו ברור, שלהשבתת בתי המשפט יהיו השלכות קיצוניות על ציבור המתדיינים, כאילו לא הספיק העומס הרגיל שממנו סובלת המערכת, באו תקנות החירום וצמצמו באופן דרסטי את פעולתה.

העומס ייפול על המערכת ממספר כיוונים: תיקים שלא טופלו בתקופת הקורונה ודורשים המשך טיפול, תיקים בשוטף שלא נפתחו במהלך המשבר ויפתחו מיד בסיומו, ו"תיקי קורונה" חדשים שייווצרו בעקבות המשבר; כמו סכסוכים חוזיים, סכסוכים מתחום יחסי העבודה, תביעות ביטוח, והליכים שהם נגזרת של מצבי חדלות פירעון, לרבות תובענות ייצוגיות כנגד חברות ונושאי המשרה שלהם. אני כבר רואה בעיני את מבול ההליכים שיפול על כולנו ב"יום שאחרי". מזל שצרכתי בתקופת ההסגר מוזיקה, ספרים וסרטים בכמויות שיספיקו לחודשים ארוכים, כי כולנו הולכים לעבוד קשה. מספר ההליכים שצפוי לנחות על בתי המשפט עם חזרתם לשגרה, יהיה בהיקפים שלא הכרנו.

לכן, אני קוראת מפה לשר המשפטים להרחיב לאלתר את פעילות מערכת בתי המשפט למקסימום שניתן, במגבלות בהן עובד כל "מפעל חיוני" במדינה, ובמקביל לבטל את פגרת הקיץ של בתי המשפט, ובכך להחזיר זמן שיפוטי יקר שנגזל מהמערכת ומציבור המתדיינים, ויפה שעה אחת קודם.

 

עו"ד ברוריה לקנר, שותפה, משרד בן שחר, לקנר ושות'