ברור שבימים אלו במיוחד, נכון ועדיף לחסוך במשאבים. חשוב שכל מעיינכם יהיה בניהול ריפוי וחיזוק העסק וקידומו אל עבר העתיד. לכן בעת הזו, חשוב להתנסות בהליך הגישור הדיגיטלי באמצעות אפליקצית זום או דומיה. זה הליך נח ונגיש שניתן לקיים מכל מקום, אפילו מבית המגורים והוא יחסוך זמן ומשאבים רבים. זה עולם העתיד והזמן הנוכחי מתאים במיוחד לצורך התנסות כזו. אנו מאמינים כי התנסות כזו, היא חשובה והמיומנות הזו שרכשתם, תשרת אותכם גם בסכסוכים עתידיים וגם לאחר סיום מגפת הקורונה.

מגפת הקורונה, יצרה ותיצור סכסוכים שונים בין אנשים פרטיים ובין חברות. מצב ייחודי זה שמשולב במצבי גבול שונים הקרובים משני צידי המתרס למושג "סיכול התקשרות" מחייב חשיבה חדשה לגבי הדרך המועדפת לפתרון סכסוכים.

האם נכון להמשיך בעת הזו, בדרך הארוכה והמסובכת הנדרשת בניהול הליכים בבית המשפט, או שמא עדיף ללכת בדרך הפשרה והגישור.

בשל המשבר, העלויות שצריכים לשאת אנשים פרטיים וחברות כדי לשרוד, גדלות. מצב זה גורם ויגרום לאנשים וגופים שונים לחשב מסלול מחדש.

1. תחילה במישור הסכסוך עצמו: כלומר, האם להפסיק להוציא את ההוצאה שאני מחויב בה מול ספק או נותן שירותים? האם מותר לי להפסיק את ההוצאה באופן חד צדדי? מנקודת מבט נגדית, ההכנסות של עסקים קטנות. כך לקוחות שונים מבקשים להפסיק את ההתקשרויות אפילו לאחר שנחתמו. האם הם יכולים לעשות זאת בלי להתייחס לנזק שנגרם לבעל העסק? האם מנגד, עסק שמבין כי לא יקבל את כספו יכול וכדאי שיפסיק לתת שירות לפי שיקול דעתו הבלעדי? במקרים אחרים: האם כאשר יש שיבושים בעסק, בשל יציאת עובדים לחל"ת ו/או בשל יציאת עובדים למילואים, נכון שבעל העסק יפסיק לתת שירות ללקוחות? האם צריך לחפש את שביל הזהב? למצוא דרכי ביניים?

טול דוגמא, ששוכר נכס, שכר את העסק לשנה ומסר 12 צ'קים מראש. בשל משבר הקורונה נוצר בעסק מצב חדש, שלא מצדיק ולפעמים גם לא מאפשר את המשך התשלומים לפי חוזה השכירות. העבודה נחלשה, לקוחות מסוימים הפסיקו לספק עבודה לעסק או להזמין שירותים וקיימים אף מקרים שהמדינה אוסרת או מגבילה מאוד את הפעלת העסק. איך ייפתר הדיאלוג הזה בין המשכיר לשוכר ביחס לדמי השכירות? האם על ידי מהלכים חד צדדיים של אחד הצדדים. השוכר על ידי כך שיבקש לבטל את ההסכם או להקפיא את התשלומים וכתוצאה מכך יבקש לקבל חזרה את ההמחאות או יפעל לביטול חד צדדי של הצ'קים? או העסק שיגיש באופן מידי תביעות לפינוי השוכר וכן יחל בהליכי גביה בהוצאה לפועל?

אנו סבורים שדווקא בתקופת משבר כל כך גלובאלי וחוצה גבולות, כאשר מרבית העסקים והגורמים הפרטיים נמצאים בסירה אחת (בעין הסערה), יהא זה נכון לגשר על פערים ובמקרים שלא ניתן לעשות זאת לבד להיעזר במגשרים בעלי מקצוע.

בהמשך לכך, החשיבות של צדק מהיר קיימת תמיד. ידועה האמרה משירו של ביאליק שנכתב כבר בשנת 1903, לאחר פרעות קישינב, "על השחיטה":

"ואם יש - צדק – יופע מייד!

אך אם אחרי השמדי מתחת רקיע הצדק יופיע -ימגר-נא כסאו לעד!"

בתקופת משבר, חייבים לשלב ידיים. חייבים למצוא דרכים גישוריות. אם נשיג צדק מאוחר. הוא כבר לא יהיה רלוונטי. בדרך יפלו הרבה חללים. בעלי עסקים יתמוטטו ויגיעו לחדלות פירעון. עד שיגיעו להכרעה של בית המשפט הרכבת כבר תצא מהתחנה. זאת עוד לפני שאנו מדברים על העומס שיוטל על בתי המשפט, אם לא ימצאו דרכים אלטרנטיביות. נשווה לכך, שאם מתמלאים בתי החולים צוותי הרפואה לא יכולים להמשיך ולתת שירות כרגיל.

הגישה של "יקוב הדין את ההר" (גישת משה רבינו) על פי התלמוד הבבלי, מסכת סנהדרין, דף ו' עמ ב', תמיד משמעותה ניהול סכסוך לאורך זמן, עלויות כבדות, השקעת תשומות כלכליות ונפשיות של גורמים רבים בסכסוך. זאת במקום פתרון גישורי מהיר שלאחריו ניתן להמשיך ולקדם את העסק. הקפדה מוחלטת על כל תג ותג, כל צד, לפי שיטתו כלליו ועקרונותיו, ללא פשרות, ללא גמישות וללא רחמים, אינה מתאימה לעת הזו. בעת שבה כבר יש חללים ונפגעים מהמגיפה הן כלכלית והן בריאותית, אין מקום להגביר שנאה ומחלוקות. יש להעדיף את החלק בתלמוד לפי שיטת אהרון הכהן: "אוהב שלום ורודף שלום ומשים שלום בין אדם לחברו". במיוחד כאשר הדבר מתאפשר יש להעדיף פשרה ושלום. כך גם ליישם הלכה למעשה את המונחים "ואהבת לרעך כמוך" ו"מה ששנוא עליך על תעשה לחברך". (מצוות עשה מהתורה ומושג יסוד מהתורה לפי דברי התנא רבי עקיבא).

המציאות היום סבוכה. יש לפעול בדרך שתביא למציאות של עולם מתוקן. מציאות מפויסת. חובה היום על אדם לפעול לפנים משורת הדין. לעשות ככל האפשר כדי לפתור מחלוקות.

2. בהמשך, באמצעות הליך גישור דיגיטלי, כאשר נעשה שימוש באפליקציות זום או דומיה, ניתן לחסוך בעלויות ההליך בבית המשפט. יתרה מכך, הדבר יכול להיות זול יותר מהליך גישור פרונטאלי. גישור אינו פורמלי כמו הליך בבית משפט ויהיה מתאים מאוד לקיימו גם בשיחות מרחוק כאשר כל הצדדים נצפים באמצעות האפליקציה. נציין כי גישור, מאפשר בהבדל מבית המשפט, שיחות משותפות ושיחות נפרדות. גם את האחרונות ניתן לעשות באמצעות שימוש באפליקציות. כך חוסכים את זמן הנסיעה לעורך הדין ולמגשר. מדובר בשעות שלפי השיטה הקלאסית, יורדות לטמיון ודווקא המצב הנוכחי, מאפשר ייעול התהליך. גם מבחינת קיום הישיבה במועדים גמישים מתאימה הטכנולגיה באופן מיטבי. כך ניתן לקיים את הגישור כאשר המגשר עדיין לא הגיע למשרדו אלא עדיין בביתו וכך גם הצדדים ובאי כוחם, נינוחים ביושבם בביתם או במשרדם. הדבר יאפשר קביעת ישיבות בשעות שלא מתאפשרות בדרך כלל בגישור הפרונטאלי. כך למשל, קיום הגישור ממש בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות הערב היותר מאוחרות. נעיר, כי יש גם מקרים מסוימים שדווקא המגע בין הצדדים גורם לפיצוץ הליך הגישור. ("לא מתאים לי לפגוש את הצד השני", "מרחוק או בכתב יהיה לי יותר קל"). גם עלות ההוצאות הנלוות, כמו זמן הנסיעה ועלות הנסיעה, מהוות לפעמים גורם מעיק ומעמיס, המונע את המשך הליך הגישור.

נעיר כי קיימים הרבה מקרים שבהם כל צד ואפילו בא/י כוחו, בא/ים ממקום אחר. הגישור הדיגיטלי, מאפשר גמישות. כך לדוגמא, יכול עורך דין מקרית שמונה, לייצג לקוח מתל אביב, כאשר הצד השני יכול להיות עורך דין מבאר שבע שמייצג לקוח מעפולה. המגשר יכול להיות בכלל מחיפה. הגמישות בעניין זה היא אין סופית. כך גם מתאפשר גישור כאשר אחד הצדדים או באי כוחם לא נמצא, במועד ישיבת הגישור בישראל. נציין כי לקוחות מחו"ל שבשל המצב נוצר להם סכסוך עם צד ישראלי ולקוחות ישראלים שנוצר להם סכסוך עם צד בחו"ל, יוכלו גם לקיים הליך גישור ולהימנע מהצורך לטוס לישראל או מחוצה לה. כאשר ברי כי טיסה ממדינה למדינה, מלווה בעלויות מכבידות ויתכן אף שאינה אפשרית כלל בשל הסגר. בדרך זו ניתן גם להתגבר על קשיי שפה. (למשל באמצעות מתורגמן שיושב ליד אחד הצדדים או המגשר.). כך גם המקום שנקבע בהסכם כמקום קיום ההתדיינות בעת סכסוך, יכול להיות פחות משמעותי. במיוחד אם מראש נקבע בהסכם, כי התדיינות תהיה באמצעות גישור דיגיטלי.

מגפת הקורונה, מצדיקה לפנות להליך גישור כבר בשלבים מוקדמים כרפואה מונעת. כאשר אנו מצויים באמצע מצב משברי. יהיה זה נכון להוריד את הסכסוך מסדר היום כבר בשלביו הראשוניים. יהיה זה נכון לחסוך בהוצאות שיווצרו מהימשכות ההליכים. יהיה זה נכון להוריד את עוגמת הנפש והמועקה הקיימים לא פעם בעוד הסכסוך חי ובועט. במקרים רבים מועקה זו ועוגמת הנפש המצטרפת אליה, מקשה על ניהול העסק.

בגלל הנגישות דרך אמצעים דיגיטליים, יתאפשר לצדדים ביתר קלות, לקיים גישור מהיר ודווקא טרם הפניה להליך בבית המשפט. הפניה לבית המשפט תהיה רק אם הליך הגישור יסתיים ללא פתרון ורק אם כלו כל הקיצין וכמוצא אחרון.

צריך לציין כי הרבה פעמים נפסלים מגשרים רק בגלל שהם רחוקים ממשרדי בא/י כח הצדדים. המצב החדש מאפשר לפנות למגשרים רחוקים בהרבה. כך גם ניתן בגלל הגמישות הרבה לקיים את הליך הגישור יום אחר יום. מכיוון שמדובר בשיחה שניתן לקיים מביתו של המגשר אל ביתו של המגושר ו/או של בא כוחו הגמישות היא מקסימלית. במיוחד שעורכי הדין והצדדים לא צריכים בכל ישיבת גישור לכתת רגליהם למשרדי המגשר המרוחק ממשרדם ומקום מגוריהם.

כמובן שגישור דיגיטלי, נגיש במיוחד כל עוד המגיפה נמשכת. היא מאפשרת ישיבות גישור גם בעת סגר ואפילו בעת עוצר ללא מפגש פנים מול פנים כלל. במקרים חריגים ניתן לעשות את רוב הישיבות מרחוק ורק פגישה/ות בודדת/ות לקיים במפגש פנים אל פנים.

לכן ניתן לראות מקרים מסוימים, שדווקא הריחוק יאפשר באופן פרדוקסלי, להתקרב.

דווקא הקושי שקיים במרחק, ייטיב עם הצדדים במקרים מסוימים ומלימון נוציא לימונדה. כך גם ניתן לנטרל בדרך זו, עמידה של צד על קיום הגישור דווקא באזור שיפוטו. (תוך נטרול היתרון שנוצר עקב כך).

כמגשרים נוהלו בפנינו גישורים רבים בין ספקים לרשויות מקומיות ובין עסקים וחברות גדולות. כך גם בין המדינה לספקים שונים. גישורים אלה מחייבים הבנה במשפט אזרחי, מסחרי ומנהלי כאחד. כך קרה לא פעם שהיה צריך להביא למשל את ראש העיר או בכיר במשרד ממשלתי לישיבת גישור. במיוחד נכון הדבר, כאשר אותו בעל תפקיד ציבורי הוא הגורם היחיד שיכול לקחת החלטה משמעותית בקשר לפתרון הסכסוך ו/או הצעות שעולות במסגרת הגישור. בשל כך, קרו מקרים שהישיבות נדחו בכל פעם לתקופה ארוכה בשל יומנו העמוס של בעל התפקיד. גישור דיגיטלי יאפשר לרכז כמה בעלי תפקיד כולל ראש עיר בגמישות רבה הרבה יותר, מבלי לחייב אותם להגיע למשרדי המגשר.

אותו הדבר בחברות שיש מס' בעלי תפקידים הרלוונטיים לסכסוך מכל צד וזאת בנוסף על מס' באי כוח אם מאותו משרד או ממשרדים שונים. תיאום פגישה מצריך לפעמים פרוצדורה ארוכה ומתישה ומביא למרווח יותר גדול בין ישיבה לישיבה. לעומת זאת בדרך דיגיטלית ניתן לתאם בצורה גמישה ומהירה. המועדים התואמים את יומנם של כל המעורבים, נרחבים וגמישים בגישור דיגיטלי. נעיר, כי ישנם מקרים רבים, שמשרדי ממשלה, מתקשים לקיים גישורים מחוץ לירושלים או תל אביב/אזור המרכז. דווקא הגישור הדיגיטלי, יאפשר גם למשרדי ממשלה לבחור מגשרים גם מאזור הצפון והדרום. נציין כי היום כאשר ניתן להעביר את כל המסמכים והקבצים בדרך מייל או ווטסאפ, הרי גם אין שום מסמך או קובץ שלא ניתן להציג למגשר בדרך זו. מסמכים כאלה ניתן להעביר אף ב– ON LINE תוך כדי ניהול הליך הגישור הדיגיטלי ככל שהדבר מתבקש.

3. בשורה התחתונה, הליך הגישור הדיגיטלי, הוא הליך אפשרי בכל עונות השנה לצד הליך הגישור הקלאסי. אך במיוחד בעת משבר הוא פתרון אופטימלי שיש לעשות בו שימוש כדי לא לדחות פתרון סכסוכים. הוא מאפשר לכם שליטה על ההליך ויצירת גשר. הוא סודי והוא על בסיס הסכמה. זה זמן להתנסות בהליך הגישור בדרך זו. הקלות והנוחות, יאפשרו גם לקהלים שנמנעו מהליך הגישור להתקרב אליו ולהתנסות בו. אפשר לומר שללא הגישור הדיגיטלי, קהלים מסוימים כלל לא היו מנסים את הליך הגישור. וזו הזדמנות שיש להשתמש בה כדי לפתוח את השורות. דווקא עורכי דין ובעלי דין שפעילותם הוגבלה או צומצמה יכולים לנצל את הזמן לסיים סכסוכים בדרך גמישה וייחודית זו.

 

מאת:

פרופסור דן ביין (שופט בדימ'), עו"ד יואב ביין, שותפים מייסדים, משרד פרופ' ביין ושות' – עורכי דין ומגשרים