על רקע מגמת ההאטה הגלובלית רשם המשק הישראלי בשנת 2012 קצב צמיחה בשיעור של 3.2% בתמ"ג ו-3.3% בתוצר העסקי, שיעור נמוך באופן יחסי לעומת 2010-2011 ולעומת השנים שקדמו למשבר. גורמים נוספים אשר הביאו לקיטון בקצב הצמיחה הינם העלייה בהוצאות המשק על חומרי אנרגיה והאטת קצב הצמיחה של ענף הבניה.

ההאטה הגלובלית השפיעה על המשק דרך התמתנות קצב צמיחת הסחר עולמי, שהשפיעה על הייצוא וההכנסה הפנויה. להאטה הגלובלית גם השפעה עקיפה על המשק הישראלי דרך ההכנסה הפרטית וההשקעה. על רקע הפסימיות הכלכלית בעקבות העמקת החובות באירופה במהלך השנה, חלה האטה בצריכת מוצרים בניי קיימא ובהשקעות. המשק המקומי, משק קטן ופתוח, מושפע מאוד מההתפתחויות בכלכלה העולמית. האטת הביקושיים העולמיים הקשתה על צמיחת הייצוא ופגעה בהכנסות המשק. לצד הערוץ הישיר, פועלים מספר ערוצים שונים בעלי השפעה עקיפה על צמיחת המשק כגון: ירידת שערי ניירות הערך, המשפיעה על הצריכה הפרטית, לצד ההערכה כי ההתאוששות במצב הפעילות המשקי תהיה איטית - הערכה המובילה להאטה בהשקעות.

הכלכלה הגלובלית משבר הסאב פריים שהחל בארה"ב בסוף העשור הקודם והתפשט לאירופה, מוסיף להכביד על שיעורי הצמיחה של הכלכלות המפותחות, שטרם חזרו לשיעורי הצמיחה שהפגינו בשנים שקדמו למשבר. תחזיות קרן המטבע לשנת 2013 אינן משקפות התאוששות משמעותית. במידה ולא משקללים את שנות פרוץ המשבר של 2008-2009, בשנת 2012 נרשם לכלכלות המפותחות שיעור הצמיחה הנמוך ביותר בשלושים השנים האחרונות בשיעור של 1.3%. המדינות המפותחות המשיכו להוביל את שיעורי הצמיחה, אולם גם בקרב כלכלות אלו נרשמה ירידה בקצב הצמיחה ביחס לשנים שקדמו למשבר. הגורם העיקרי להאטה בקצב הצמיחה העולמי הוא משבר החובות באירופה. המיתון אליו שקעו מדינות כגון איטליה וספרד הוביל להאטה בשאר שותפות האיחוד האירופי, כשבראשן כלכלת גרמניה. שיעור האבטלה באיחוד האירופי האמיר באפריל 2013 אל שיעור של 12.2%. מספר המובטלים עומד על 19.38 מיליון, כאשר שיעור האבטלה בקרב צעירים הינו 24.4%. שיעורי האבטלה הגבוהים ביותר נרשמו בספרד. עם 26.8% מול שיעור יציב של 5.4% בגרמניה, הכלכלה הגדולה בגוש היורו. המדיניות הפיסקלית המרסנת שננקטת במדינות האיחוד עקב הגידול המהיר בחוב מקשה על התאוששות הכלכלה.

קצב הצמיחה בארה"ב בשנת 2012 היה מעט גבוה יותר מאשר בשנת 2011, וכלכלת ארה"ב ממשיכה במגמת התאוששות איטית, הנשענת על מדיניות ההרחבה המוניטרית. במהלך 2012 התמודדה כלכלת ארה"ב עם החשש מהמצוק הפיסקלי, שהכביד על הביקושים המקומיים בארה"ב.

במשקים המתעוררים - ובראשם סין והודו, שהייצוא מהווה חלק ניכר מצמיחתן הכלכלית - הסיטו הכלכלות את פעילות הכלכלה לצריכה המקומית, אולם גם בהן נרשם שיעור צמיחה נמוך בכ-2% בהשוואה לשיעור הממוצע בעשור שקדם למשבר. האטת הביקוש במדינות המתפתחות פוגעת בהיזון חוזר במדינות המפותחות, לאור חשיבותו של היצוא לצמיחתן. שוק ההון הגלובלי הושפע מההתפתחויות הריאליות' שהשתקפו בעלויות גיוסי ההון של המדינות השונות לצד תנודתיות המדדים השונים. פרמיות הסיכון, המבוטאות במרווחי ה-CDS, של המדינות המצויות בקשיים' הגיעו לרמות שיא במחצית הראשונה של 2012.

החל מאוגוסט חלה בשווקים רגיעה מסויימת, לאור נקיטת צעדים אשר שיקפו מחויבות לשלמות גוש האירו והובילו לירידה בסיכון האשראי של רבות מהמדינות האירופאיות: גיבוש תכנית של הרשויות באירופה לרכישת אג"ח של מדינות המצויות בקשיים, וכן יצירת תכנית הדוקה לאיחוד המדיניות של הרגולציה הפיננסית באירופה, כולל הפיקוח המרכזי על הבנקים. בארה"ב הודיע ה-FED על תכנית הרחבה מוניטרית שלישית שסייעה לחיזוק היציבות הפיננסית הגלובלית.

פעילות ריאלית בישראל האטת הביקושים העולמיים הובילה להאטת קצב הצמיחה של המשק בשנת 2012 בהשוואה לשנת 2011. מגמת ההאטה החלה באמצע 2011 ושיעורי הצמיחה נותרו דומים החל מהמחצית השניה של שנת 2011, לאורך שנת 2012 וברבעון הראשון של שנת 2013. מבצע עמוד ענן שהתחולל ברבעון האחרון של 2012, הוביל לירידה נוספת בקצב הצמיחה. על אף הירידה בשיעורי הצמיחה, נותר שיעור האבטלה יציב לצד עליה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה.

השוואת השינוי ברכיבי צמיחת התוצר בשנת 2012 והמחצית השניה של שנת 2011 אל המחצית הראשונה של שנת 2011 ושנת 2010 בהתאמה, מצביעה על קיטון שחל בתחומי היצוא, הצריכה הפרטית וההשקעה. הירידה ביצוא היא תולדה של הירידה בביקושים העולמיים. בנק ישראל הצביע בעבר על יחס של אחוז לכמעט אחוז בין השינוי בהיקף הסחר העולמי לבין הייצוא הישראלי. בהמשך למגמה זו עומד הקיטון ביצוא הישראלי ביחס ישיר להיקף צמיחת הסחר העולמי בשנת 2012, שעמד על 2.8%. שיעור נמוך יחסית לשנים 2010-2011 ולשנים שקדמו למשבר.

יצוא הסחורות והשירותים (למעט יהלומים וחברות סטארט אפ) גדל בשנת 2012 בשיעור ריאלי של 3.6%. בחינת יצוא הסחורות בלבד מצביעה על גידול של 3.3% בלבד. יצוא השירותים, המהווה כשליש מהיצוא הישראלי, גדל בשנת 2012 ב-4.4% והתבסס על הגידול המהיר של ייצוא שירותי המחשוב, המחקר והפיתוח. ההאטה ביצוא הסחורות משקפת את ההאטה הכלכלית של שותפות הסחר העיקריות של ישראל. הייצוא לאיחוד האירופי (למעט בריטניה), המהווה כרבע מסך ייצוא הסחורות של ישראל, רשם ירידה דולרית של כ-7%, ירידה דומה להיקף הירידה ביבוא הסחורות של האיחוד מהעולם. במדינות האירופאיות איטליה, ספרד ויוון, השרויות במשבר עמוק, נרשמה ירידה של 13% במונחים דולרים. עיקר הפגיעה היתה בענפי תעשיה שאינם נמנים על הטכנולוגיה העילית. כלל היצוא התעשייתי למעט אלקטרוניקה, תרופות ומכונות רשם ירידה דולרית של 6% בשנת 2012.

היצוא לארה"ב, המהווה יעד לרבע מסך ייצוא הסחורות מישראל, נפגע אף הוא ורשם ירידה של 6% בהיקפו. מאידך, נרשמה עליה של כ-5% ביצוא סחורות למדינות אסיה והכפלה של היקף ייצוא מפעל אינטל מ-2.2 מיליארד ₪ ל-4.6 מיליארד ₪ בעקבות פתיחת מפעלה החדש בקריית גת. על רקע הסביבה הכלכלית הגלובלית, אשר מאופיינת בעודפי ייצור ובתחרות הולכת וגוברת, עומד בפני ממשלת ישראל אתגר ראשון בחשיבותו של שיפור הסביבה העסקית של התעשייה בישראל, שמשמעו עליה בפריון וביצוא, התורמים לשיעורי הצמיחה, שימור מקומות עבודה קיימים, יצירת מקומות תעסוקה חדשים וגידול בהכנסות המדינה.

הצורך בשיפור הסביבה העסקית של התעשייה בולט על רקע החלטות באירופה ובארה"ב לחיזוק סקטור הייצור והגדלת הייצור המקומי. ההיסטוריה מלמדת כי מדינות המתאפיינות בתעשייה חזקה יותר מתאפיינות גם בכלכלה עמידה ובעלת שיעור צמיחה גבוה יותר. גודלה של התעשייה בישראל הולך ויורד בהדרגה בשנים האחרונות, לאור העובדה שהתעשייה בוחרת להתרחב בשווקים שמעבר לים.

היצוא הישראלי, המהווה כ-26% מהתוצר במשק, הוא עתיר טכנולוגיה עלית והון אנושי המתאפיין בתוצר גבוה לעובד ביחס לשאר ענפי המשק. נתח גדול מפעילות היצוא מרוכז בפעילותן של חברות רב לאומיות הפועלות בישראל. מחצית מיצוא הסחורות ו-40% מיצוא השירותים נובעים מפעילות הטכנולוגיה העלית – שיעור גבוה בקנה מידה בינלאומי. התוצר לעובד בענפי היצוא גבוה ב-45% מהממוצע במגזר העסקי.

על פי דוח בנק ישראל כ-56% מיצוא הסחורות של ישראל הוא של חברות ישראליות בעלות חברות בת בחו"ל, כגון טבע, לצד חברות בתחום תעשיית האלקטרוניקה, ורבע נוסף הוא של חברות בבעלות זרות הפועלות בישראל, כמו אינטל וישקר, לצד מרכזי המחקר והפיתוח. עוד קובע הדוח כי ארבע חברות מייצרות שליש מהסחורות המיוצאות מישראל, ובתוספת שש חברות נוספות חלקן מגיע לכמעט מחצית.

הסיכונים אליהם חשופה ישראל הם צניחת הביקוש לתוצרי ענף הטכנולוגיה, עליה במיומנויות ובהשכלת עובדים במדינות מתפתחות, שיובילו לירידת התשואה על ההשכלה המדעית בשוק העבודה העולמי. בהיבט הריאלי, התמחותו של היצוא עלולה להגביל את יכולתו של המשק להסיט פעילות וגורמי ייצור מענפי היצוא לענפים מקומיים ולהיפך. סיכון נוסף הוא התלות הגבוהה של השווקים באירופה ובארה"ב, סיכון שבשנים האחרונות מתמודדת ישראל עם התממשותו.

השווקים הפיננסים בישראל ובעולם חל שיפור יחסי בשווקים הפיננסים, אולם ללא שיפור מקביל בפעילות הריאלית. רמת הסיכון בשווקים הפיננסים בישראל פחתה באופן מינורי יחסית למדינות המפותחות, בהן נרשמה התערבות מאסיבית של הרשויות בטיפול במשבר החוב. ביצועי שוק המניות המקומי היו נמוכים מאלה של רוב השווקים הגלובליים על רקע ההחמרה הגיאופוליטית והרפורמות בשוק העסקי.

מחזורי המסחר רשמו אף הם ירידות חדות ובשיעורים גבוהים מאלו שנצפו בשווקים מפותחים אחרים, בהמשך לירידות שהחלו בשנת 2011. מאז שנת 2010 נרשמה ירידה של 44% בהיקף המסחר בשוק המניות, ובמהלך 2012 נרשמה לו רמת שפל של 6 שנים. בשוק האשראי נמשך בשנת 2012 הגידול המהיר באשראי למשקי הבית, שנבע ברובו מגידול בתיק המשכנתאות, מול סטגנציה בהיקף האשראי למגזר העסקי וירידה בשיעורו ביחס לתוצר. הקיפאון ביתרת האשראי העסקי מיוחסת להחמרה שחלה בתנאי החיתום, לנוכח הערכה שרמת הסיכון עלתה ולאור פעילות הבנקים להגדלת הלימות ההון. מאידך, האמירה ב-38% במהלך 2012 יתרת ההלוואות הישירות מהמוסדיים למגזר העסקי. בשוק האג"ח הגדילה העלייה בשיעור החיסכון הפרטי במשק את הביקוש לנכסים פיננסים. על רקע אי הוודאות הגבוהה עלה הביקוש לנכסים בעלי סיכון נמוך. התשואות הריאליות לפדיון על אגרות החוב הממשלתיות לטווח ארוך הגיעו לשפל היסטורי.

מדד המניות ת"א 100 עלה בשנת 2012 בשיעור של כ-7%, שיעור נמוך משיעור העליות בשוקי המניות ברחבי העולם. היקף ההנפקה ירד בשנת 2012 לשפל של 2.9 מיליארד ₪, על רקע עלות המימון הנמוכה באמצעות חוב המטה את גיוס המקורות לכיוון אג"ח. בשוק אג"ח החברות נרשמו בשנת 2012 כ-21 הסדרי החוב בהיקף של כ-3.4 מיליארד ₪. על פי הערכות בנק ישראל, עומד היקף הסדרי החוב מתחילת שנת 2009 ועד תום 2012 על סך של כ-26 מיליארד ₪. בתום 2012 נרשמה הערת "עסק חי" בדוחותיהן של 89 חברות - מספר החברות הגבוה ביותר מאז 2008.

תגליות הגז ברבעון השני של 2013 החל לזרום למשק הישראלי גז טבעי ממאגר תמר – אחד משדות הגז הגדולים שנתגלו במימיה הכלכליים של ישראל. על פי הערכות דן אנד ברדסטריט, צפויה הזרמת הגז להוביל להוזלת ייצור החשמל ולהוזלת האנרגיה לתעשייה. על פי הערכות בנק ישראל, צפויה זרימת הגז הטבעי לצמצם את עלויות יבוא האנרגיה ב-2-3 מיליארד דולר לשנה. מאחר ש-60% מהמאגר מוחזקים בבעלות ישראלית, צפויים המאגרים להניב לכלכלה הישראלית רווחים גם במיסים המשולמים על מכירת הגז. ירידת המחירים צפויה להיות מורגשת בעוד כ-3 שנים, עם סיום פריסת השפעת עלות הדלקים החריגה על מחיר החשמל, עימה נאלצת ישראל להתמודד בשנתיים האחרונות, בעקבות הפסקת הזרמת הגז ממצרים.